דלג לתוכן הראשי

מאשקלון אל צמרת המשק: החזון של חזי חלאויאה להפיכת ישראל למעצמת סחר

חזי חלאויאה, תושב אשקלון ומי שכיהן בעבר כמנכ״ל עיריית אשקלון, משמש כיום יו״ר דירקטוריון חברת נמלי ישראל. בריאיון מיוחד הוא מציג חזון שאפתני: להפוך את ישראל מ״אומת הסטארט־אפ״ למוקד סחר אסטרטגי המחבר בין אסיה, המזרח התיכון ואירופה

חזי חאלאויה.
חזי חאלאויה. · ארכיון. דוברות עיריית אשקלון.
שלומי לוי2 דקות קריאה

חזי חלאויאה, תושב אשקלון ולשעבר מנכ״ל עיריית אשקלון, ניצב כיום באחד ממוקדי ההשפעה המרכזיים על עתידה הכלכלי של מדינת ישראל. בתפקידו כיו״ר דירקטוריון חברת נמלי ישראל הוא מבקש להוביל שינוי בתפיסה: לא להסתפק בניהול הנמלים ובהעברת סחורות, אלא להפוך את ישראל לצומת סחר בינלאומי בעל חשיבות אסטרטגית.

בריאיון שפורסם במוסף „מנהיגים” מציג חלאויאה חזון רחב היקף, שבמרכזו ניצול מיקומה הגיאוגרפי של ישראל כחוליה מקשרת בין הודו ואסיה, מדינות המזרח התיכון ואירופה.

לדבריו, המלחמות, המתיחות האזורית והשינויים הגיאופוליטיים של השנים האחרונות המחישו עד כמה ישראל זקוקה לנתיבי סחר חלופיים ולתשתיות שיבטיחו את המשך פעילות המשק גם בתקופות של חוסר ודאות.

מתכננים כבר היום לעשורים הבאים

חלאויאה מדגיש כי פרויקטים בתחום הנמלים והתשתיות אינם נמדדים בטווח של חודשים או שנים בודדות. מדובר בתהליכים ארוכי טווח, שההחלטות לגביהם מתקבלות כיום אך השפעתם המלאה תורגש בעוד עשור ואף יותר.

״אנחנו מתכננים 20 ו־30 שנה קדימה”, הוא מסביר. לדבריו, האחריות המוטלת על מקבלי ההחלטות היא להבטיח שהנמלים והתשתיות יתאימו לביקושים העתידיים ולשינויים הצפויים במפת הסחר העולמית.

החשיבות של הנמלים למשק הישראלי משמעותית במיוחד: כ־99 אחוזים מהסחורות המגיעות לישראל עוברות בדרך הים. לכן, כל פגיעה בתפקוד הנמלים או בנתיבי השיט עלולה להשפיע במהירות על התעשייה, היבוא, היצוא והאספקה לציבור.

המסדרון שיחבר בין הודו לאירופה

אחד המיזמים המרכזיים שאליהם מתייחס חלאויאה הוא IMEC – מסדרון סחר עתידי שאמור לחבר בין הודו, המזרח התיכון ואירופה. התוכנית מבוססת על שילוב של נתיבי ים, מסילות רכבת ומעברים יבשתיים דרך מדינות האזור וישראל.

אם המהלך יתממש, ישראל עשויה להפוך מתחנת יעד לסחורות למוקד מעבר בינלאומי. מטענים שיוצאים מאסיה יוכלו להגיע למדינות המפרץ, לעבור דרך היבשה לישראל ומשם להמשיך דרך נמלי הים לאירופה.

לדברי חלאויאה, מדובר בהזדמנות כלכלית ומדינית משמעותית, אך כדי לממש אותה נדרשת השקעה מוקדמת בתשתיות ובחיבור בין הנמלים, מסילות הרכבת והמעברים היבשתיים.

במסגרת החזון מקודמת גם הקמתם של ״נמלים יבשתיים” באזור הגבול עם ירדן. מתחמים אלה נועדו לאפשר קליטה, טיפול והעברה של סחורות באמצעות רכבות ומשאיות אל נמלי ישראל ומהם למדינות נוספות.

צניעות, אחריות והסתכלות לטווח הרחוק

לצד התוכניות החדשות, חברת נמלי ישראל נדרשת לתחזק ולשדרג את התשתיות הקיימות. בין היתר מדובר בשיקום שוברי גלים, הרחבת יכולות הנמלים ויצירת תנאים שיאפשרו למפעילים השונים להתחרות ולספק שירות יעיל למשק הישראלי.

חלאויאה מדגיש כי מנהיגות וקבלת החלטות נכונה מתחילות ביכולת להקשיב וללמוד.

״המפתח למנהיגות ולהחלטות נכונות טמון בצניעות, ביכולת לשים את האגו בצד ולהיות פתוח מספיק כדי ללמוד גם מהזוויות של אחרים”, אמר. „אין לאף אחד מונופול על החוכמה. האחריות היא כלפי המדינה והדורות הבאים, שכן רוב הפרויקטים שאנחנו מתכננים היום יבשילו רק בעוד עשור או שניים, כשכבר לא אהיה בתפקיד”.

עבור אשקלון מדובר גם בסיפור מקומי מעורר גאווה: מי שכיהן בעבר כמנכ״ל העירייה ומכיר מקרוב את אתגרי הניהול הציבורי, מוביל כיום תהליכים שעשויים להשפיע על עתיד הסחר, התשתיות והכלכלה של מדינת ישראל.

נכתב על ידי

לפרופיל

עוד כתבות

עכשיו באתר