אכלנו אותה

באדיבות "העיר-כאן דרום"

כל הורה מכיר את הריטואל של הבוקר עם ילדיו המתבגרים. ביציאה מהבית, דקה לפני שמאחרים, (לחץ פסיכולוגי) "אימא, בבקשה כמה שקלים לקפיטריה". בדרך כלל, יש היענות, כדי לסיים את המשא ומתן כמה שיותר מהר ולצאת.

אולם אם חשבתם שילדיכם קונים אוכל שאתם סומכים ידיכם עליו, זהירות. לא בטוח שאתם רוצים שהילדים יאכלו בקפיטריה. לפני שמדברים על איכות, טריות, פיקוח בריאותי, מבדיקת שערכנו עולה כי, למרבית הקפיטריות בבתי הספר בעיר אין בכלל תעודת כשרות. אותה תעודה בה נדרש כל עסק רגיל.

כסף קל
"זה כסף קטן אבל בטוח. התלמידים משלמים במזומן, אין מכירה בהקפה ואין תרשום לי . קפיטריה זה דבר רווחי ואפילו מאוד ואני המום, פשוט המום שאין תעודת כשרות . אני לא אומר שמוכרים שם מזון לא כשר או חלילה טרף. הבן שלי לא היה מודע, גם אנחנו לא, סמכנו על המוסד החינוכי, שהרי אם עליו לא נסמוך, על מי כן? עד שלא תהיה תעודת כשרות, הבן שלי וחבריו לא יקנו שם כלום", אמר אב לתלמיד באחד מבתי הספר.

אגב מדובר גם בחטיבות הביניים שאינן בעלות זיקה דתית, אבל בהן לומדים תלמידים שומרי מסורת. "ממש אבסורד, כשהחברים שלי אומרים לי בוא איתנו לשבת במסעדה כזו או אחרת, אני מוותר כי אין שם תעודת כשרות.

ואילו כאן אני אוכל חופשי: שניצל, שקשוקה או בורקס עם גבינה. יום אחד שאלתי את אחת העובדות במקום, שנראתה לי דתיה, האם למקום יש תעודת כשרות. היא אמרה לי שאין אבל שיש הפרדה מוחלטת בין הבשרי לחלבי. אני מאמין לה, אבל היה שלב שאמרתי לעצמי שמקום כזה, בו המכירה לחוצה ומהירה, חייבת להיות השגחה, שמישהו יפקח". אמר תלמיד הלומד באחד מבתי הספר בעיר.

גם מאיר מושקה לשעבר יו"ר עמותת ההורים בבית הספר, וכיום חבר פעיל, אומר: "אכן, אין תעודת כשרות רשמית המאושרת על ידי הרבנות, אך יש הפרדה מוחלטת בין בשר לחלב. "אין לקפיטריה תעודת כשרות, אבל אני אומר לך בוודאות שיש הפרדה והקפדה יתרה וכל המוצרים כשרים", אמר מושקה.

לעומתו אב באחד מבתי הספר, השייכים דווקא לזרם הדתי, אמר כי לא בטוח שהוא מעוניין בכלל בתעודת כשרות. "לדעתי, פעם היה מגיע לכאן משגיח. אני לא חושב שהייתה לו יותר בכלל עבודה, שהרי לא מדובר באולם חתונות, מה גם שמרבית מהמוצרים נרכשים מבחוץ, ממקומות בעלי כשרות ומהדרין. בכסף הזה שנותנים למשגיח, אפשר לעשות פעילויות לטובת תלמידי בית הספר".

תזונה בריאה?
בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך מוקדש פרק נכבד לתזונה נכונה במוסדות החינוך.

כך למשל, נכתב בחוזר, "כי המזון יהיה הולם ובעל ערכים תזונתיים וכמותיים מותאמים וחיוניים לשמירה על בריאות ולמניעת השמנה".

תוך דגש, כי השותפים בעשייה החינוכית יהיו מחוייבים לגרום לשינוי כמפורט. כך למשל , נכתב בחוזר מנכ"ל, כי סוגי המזון המותרים למכירה הם: פרי טרי, ירק, סלט פירות, סלט ירקות, כריכים-רצוי מקמח מלא עם ממרחים ותוספת ירק. כמו כן מצוינים סוגי הבשרים המותרים למכירה.

חזה עוף/הודו, עשויים בגריל לא בטיגון. נקניקיות ושניצלים, נמצאים מחוץ לתפריט של משרד החינוך. גם סוגי המשקאות המותרים למכירה הם: מיץ טבעי ללא תוספת סוכר. גם עוגיות או עוגות בורקסים ומיני מאפה אסורים למכירה.

מבדיקה שערכנו, עולה כי המצב בקפיטריות רחוק מלהשביע את נהלי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך.

כל הקפיטריות מוכרות משקאות ממותקים, כולן מוכרות בורקסים ומיני מאפה, מרביתן מוכרות נקניקיות, ושניצלים בבגט או בפיתה. בטח ובטח שלא מקמח מלא. בריא? לא.

בכל הקפיטריות צריכה להיערך גם בדיקה מסודרת של לשכת הבריאות או של אחות בית הספר אולם, בבתי ספר רבים קוצצה משרת האחות, כך שהבדיקות לא נעשות. גם מנהל לשכת הבריאות המחוזית ד"ר מיכאל גדלביץ", אומר שהמצב בלשכתו מבחינת כוח אדם והיכולת לפקח בצורה אופטימלית ומבוקרת רחוק מלהיות משביע רצון.

"יש לי בכל המחוז מפקחת אחת שצריכה לפקח על 1500 בתי ספר. הסבירות שהיא תגיע לכולם לא ממש גבוהה, זה אמנם סוג של אתגר, אבל ככה זה שאנחנו מתמודדים עם חוסר תקציב משווע. זה לא המצב האופטימלי אבל זה מה יש". אומר גדלביץ".

גם במשרד החינוך כנראה לא מודעים לבעיית התקציב של לשכת הבריאות, שכן בסעיף 8 להוראות החוזר, נקבע כי רופא רשאי להיכנס ואף להשמיד מזון. בפועל, כנראה, איש לא בודק האם המזון הנמכר בקפיטריות נשמר בתנאי קירור נאותים ובטמפרטורה המתבקשת.

הרבנות: "מחדל של ההורים ומשרד החינוך"
אולם בעוד ד"ר גדלביץ", מודע לבעיות האובייקטיביות, במועצה הדתית נדהמו לאור הממצאים שהוצגו בפניהם.

"אף אחד לא פנה אלינו. בעבר רק למקיף ב" הייתה תעודת כשרות, אבל המשגיח עזב את העיר והיום אני לא יודע מה המצב. מנהלת המועצה הדתית, אתי ברששת, אמרה כי עד כמה שידוע לה לא היו פניות ממפעילי הקפיטריות בבתי הספר, לקבלת תעודת כשרות.

"האמת היא שלא נתקלנו בבקשות כאלה. אני גם לא יכולה לכפות על אדם דבר כזה. יחד עם זאת, אני מברכת על הבדיקה ומוכנה לשלוח כבר עכשיו מפקח שיבוא לבתי הספר ויסייע להם בכל מה שדרוש".

ברששת הוסיפה כי לשום מוסד חינוכי מלבד החטיבה הדתית, אין תעודת כשרות. גם לא לבית ספר "אורט אדיבי": "אם הוא טוען שיש לו, שיראה אותה. אולי היא אינה תקפה. מלבד למכללת אשקלון, אין לאף אחד".

עוד ציינה ברששת כי בעקבות התחקיר, פנו אליה מהנהלת בתי הספר מקיף עירוני ד" ומקיף עירוני א", וביקשו לשלוח מפקח. "במהלך השבוע, לאחר פנייה שלנו להנהלות בתי הספר היו לנו פניות משני בתי ספר, למקיף ד" שלחנו מפקח, הוא בדק שאין בעיות של עירוב חלבי ובשרי שכן הכל חלבי, ואף מינינו מורה דתי שיהיה משגיח נאמן".

הרב הראשי האשכנזי הרב יוסף בלוי היה גם הוא מופתע מהעובדה שבבתי הספר פועלות קפיטריות ללא השגחה. ואילו מנהל מחלקת הכשרות הרב יוסף סאמין, מפנה את האשמה כלפי ההורים. "ההורים ומשרד החינוך צריכים לתת את הדעת על כך. הורה ששולח את בנו לבית הספר ונותן לו כסף לקנות בקפיטריה צריך לשאול שאלות. בין היתר, האם יש תעודות כשרות, כמובן אם הם מעוניינים.

איש לא יכול לכפות עליהם זאת. כך שאם להורה יש טענה, אני חושב שמדובר במחדל של ההורים ושל משרד החינוך. אני לא יכול לשווק את עצמי.

"הבעיה היא שמי שמפעיל את הקפיטריות רוצה להרוויח", אומר הרב סאמין, "אני יודע למשל שבמכללת אשקלון אחד התנאים שלהם לפתיחת קייטרינג ושירותי מזנון, היה תעודת כשרות. הם היחידים שפנו אלינו וקיבלו תעודת כשרות למקום. מלבד זאת, במקיף ב" הייתה בעבר תעודת כשרות. אולם לפני כמה חודשים היה ויכוח, האם מדובר בחדר אוכל או במזנון, אבל כיום אין ברשותם תעודת כשרות. למעשה, אין לאף מוסד חינוכי בעיר תעודת כשרות".

תגובות:
מפעילי הקפיטריות במרבית בתי הספר, הופתעו בכלל מהשאלה שלנו, האם יש ברשותם תעודת כשרות.

"לא היינו מודעים, הכל כאן כשר ויש הפרדות, אבל ניקח זאת לתשומת לבנו", אמרו רובם.

מ"מ ראש העיר לוי שפרן, אמר כי יבדוק את הסוגיה מול מנהלי בתי הספר. "אני אתן הנחיה לבדוק את העניין, ונערוך רענון של הכללים בנושא".

יו"ר ועד ההורים העירוני ינון ג"יבלי: "מודה ומתוודה, זה חדש לי. וזו סוגיה שלא חשבתי עליה. זה אולי אפילו "נון גדול" לכל המערכת. אני אעשה הכל על מנת שכל הקפטריות ייתנו מענה לכל התלמידים".

דוברת מחוז הדרום במשרד החינוך יפעת ליפנר: "מתן רשיון עסק להפעלת מזנון קיוסק או קפיטריה, במוסדות החינוך ניתן מהרשות המקומית שהיא גם מפקחת עליו. הפיקוח התברואתי נעשה על ידי משרד הבריאות, באמצעות המחלקה לבריאות הסביבה ולמשרד החינוך יש הנחיות למזון בריא ונטול שומן. משרד החינוך הוציא תפריט מומלץ, אנחנו לא אוכפים אותו, מי שאמור לבצע את האכיפה זה משרד הבריאות. בעיקרון הנושא לא נאכף. כשיש בעיה ספציפית אנו מעירים או מנחים".

מפעיל הקפיטריה בבית הספר "אורט אדיבי", ציין כי הם לא מוכרים מוצרים חלביים. "בשנה האחרונה התבקשנו על ידי הנהלת בית הספר לדאוג גם לענייני הכשרות, ומדי חודש אנו משלמים למשגיח". מפעיל הקפיטריה הבטיח להעביר את תעודת הכשרות , אולם עד עתה זו לא הגיע למערכת.

מפעיל הקפיטריה בתיכון "מקיף ב"", אפרים ימין אמר בתגובה: "אין לי שום הסכם עם העירייה. אני לא מחויב לשום דבר. מדובר בפרויקט של "יזמים צעירים", של ילדים שמוכרים מוצרים. אין לזה בכלל שום קשר לכשרות".

אגב, יש לציין, כי במספר בתי הספר, בעיר הרווחים מכספי הקפיטריה מיועדים למטרות חיוביות. בין היתר מסייעים לתלמידים במימון טיולים וכו".

מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: " לפי ההסכם שנערך מחויבים מפעילי הקפיטריות בבתי הספר לרכוש מוצרים כשרים".