״דקלה מגידיש, לוחמת צה"ל בת 19 מאשקלון, נפצעה באורח אנוש בפיגוע הדקירה בכיכר אדם מצפון לירושלים. מחבל התנפל עליה ודקר אותה בפלג גופה העליון. המחבל חוסל. רופאי בית החולים הדסה הר הצופים נלחמים על חייה״.
כך נפתחה הידיעה ב-21 לאוקטובר 2015 באשקלון ניוז, והסתיימה בדרישה להתפלל לרפואתה השלמה של דקלה בת נינט.
כיום, היא מרגישה דחף עז, להשאיר את הזכרונות המרים מאחור ולפתוח דף חדש אל עבר המסע שיגשים לה את כל החלומות.
״7 שנים חלפו מאז אותו היום ההוא, השינוי מורגש היטב בגוף בנפש- שינוי טוב או רע אנני יודעת להגיד.
מסע ארוך ומפרך של בניה מחדש- להתחיל הכל מאפס. גם היום, אני נמצאת עדיין בתהליך, ממש כמו תינוק שמנסה לעשות את צעדיו הראשונים. אני חלק מהמון אנשים חדשים, שונים ומגוונים, אנשים מיוחדים הנלחמים מידי יום ביומו - על הנפש המשופרת, הבנויה לתלפיות, הצומחת מאפר ומתפתחת לדבר משודרג, טוב יותר מבעבר.
היום אני כבר מבינה שזהו!! דיי!! הגיע הרגע לחברות חדשה כנה ואמיתית חלום מוחשי שניתן להשיג, הזמן המתאים לסגור מגירה לפתוח ארון. למלא את הלב בעוד זיכרון, חדש, יפה וטוב, נוגע ללב, משחרר, מרפה, אשר נכנס לחדרי הלב וממלא כל אחד מהם באוויר נקי, צלול וטהור. אור ההילה יקרין ויפציע, חיוך מתנוסס על שפתיים ,חיוך קטן בבוקר צחוק גדול ומתגלגל.
ההשלמה עם העבר והזיכרון שתמיד נשאר, לפעמים ידליק עמו את האור ולפעמים יכבה, אבל הכי חשוב להמשיך קדימה ולהתמלא״.