לא-ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה, למען תשמר לע שות, ככל-הכתוב בו: כי-אז תצליח את-דרכך, ואז תשכיל.
פרשת השבוע: כי תבוא אחד עשר הפסוקים הראשונים בפרשת "כי תבוא" מיוחדים למצוות הביכורים , שישראל היו מקיימים בימים שבית המקדש היה קיים בין חג השבועות לחג הסוכות. חכמי ישראל הדגישו את המטרה החינוכית , הגלומה במצוות הביכורים , וכך כותב רבי אהרון הלוי ב"ספר החינוך" מצווה צ"א: משרשי המצווה כדי להעלות דבר השם יתברך על ראש שמחתנו ונזכור ונדע כי מאיתו ,ברוך הוא, יגיעו לנו כל הברכות בעולם. מצוות הביכורים נועדה ,לפי זה , לעקור מלב האיכר את התחושה של "כוחי ועוצם ידי" בשעת אסיפת יבולי השדה והגן לביתו. רבי עזריה פיגו:התועלת הבאה במצוות ביכורים היא לשבור מידת התאווה והאכילה . שכן אף על פי שעברה שנה שנה תמימה שבעל השדה לא אכל פרי חדש וכשרואה בעיניו התאנה הראשונה שבכרה הריהי חביבה עליו מכל מקום כובש יצרו ותאוות גופו ואינו אוכלה , אלא כורך עליה גמי (קנה עשב) ומקדישה לשמים ואומר :"הרי זו ביכורים"
והיה, כי-תבוא אל-הארץ ... וירשתה, וישבת בה רבינו חיים בן עטר: אין שמחה מלאה לישראל אלא בישיבת ארץ ישראל , ולכן פותחת כאן הפרשה בלשון "והיה" , שהיא כידוע לשון שמחה. וכבר מפורש הדבר במזמור קכ"ו שבספר תהילים: "בשוב ה' את שיבת ציון וגו'- "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה"
והיה, כי-תבוא אל-הארץ בתחילת הפרשה נאמר : "והיה כי תבוא אל הארץ" , ואחר כך משתמש הכתוב ביחס הקניין: "אשר תביא מארצך" כי לפני שהאיכר מתיישב על האדמה ומעבד אותה בזעת אפים , אין היא אלא סתם ארץ אולם משחרש וזרע בה והרווה אותה בזעת אפיו נעשתה האדמה שלו ומאז והלאה היא ראויה להיקרא "ארצך" . בדומה לכך מצינו בספר תהילים : "כי אם בתורת ה' חפצו , ובתורתו יהגה יומם ולילה . בתחילה נקראת התורה על שמו של הקדוש ברוך הוא אולם לאחר שהגה בה אדם , היא קרויה על שמו של הלומד.
ולקח הכהן הטנא, מידך שנינו במסכת ביכורים : העשירים מביאים ביכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב (בסלים המצופים כסף וזהב) והעניים מביאים אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה , והסלים והביכורים ניתנים לכוהנים. דווקא העניים המסכנים נאלצו להשאיר את סלי הביכורים בידי הכוהנים. לדעת כמה מחכמי ישראל טמון סימן ברכה בהבחנה זו שבין עניים לעשירים, בהשבת סלי הכסף והזהב לעשירים נרמז להם שיעמדו בעושרם גם בשנה הבאה. לעומת זאת נלקחו סל הנצרים מהעניים כדי לרמז להם שעתידים הם להיפתר מעניות , בשנה הבאה יביאו ביכורים בסלי כסף וזהב.
ונצעק, אל- ה' אלהי א בתינו; וישמע ה' את-קלנו לא נאמר כאן "וישמע ה' את תפילתנו" אלא וישמע ה' את קולנו. מכאן מצאנו למדים שעל המתפלל לקרוא בקול רם לקדוש ברוך הוא וככל שהאדם משווע ממעמקי הלב לבורא יתברך נענית תפילתו. החפץ חיים: כאשר אדם מבקש שתפילתו תתקבל מייד מן הראוי לשאת תפילה על כלל ישראל כי תפילה הנישאת על הכלל כולו מתקבלת יותר מאשר תפילה הנאמר על רווחת הפרט...
ושמחת בכל-הטוב, א שר נתן-לך ה'אלהיךולביתך רבי משה ליב: מתי אתה יכול לשמוח בכל טוב ? כאשר מקוים בך "אשר נתן לך ה' אלוקיך" בשעה שהקדוש ברוך מעניק לך שפע ממרומים , ואינך נזקק לעזרת הבריות . כי עדיף קב אחד הבא בשלווה ובנחת מאת ה' מעשרה קבים המושגים בעמל וביגיעה מידי אדם.
ובאו עליך כל-הברכות האלה, והשיגך מכפל הלשון בפסוק זה (ובאו עליך ...והישיגוך) למדים הפרשנים , שהברכות המובטחות לישראל יבואו בלא יגיעה וטרחה וזה לשון אבן עזרה כאן : "ובאו" שיבואו מעצמן, והישיגוך שלא תיגע. כיוצא בכך כותב רבי עובדיה ספורנו בפירושו : "ובאו עליך כל הברכות" אף על פי שלא תשתדל אתה להשיגן , וזה כשתהיה תורתך קבע ומלאכתך ארעי ולפיכך ישיגוך הברכות בלתי השתדלות (בלא שתשתדל ותעמול להשגתן)
ובאו עליך כל-הברכות האלה, והשיגך: כי תשמע, בקול ה' אלהיך רבי ישראל מאיר מראדין (בעל "חפץ חיים") היה אומר: הרבה ברכות מצויות באמתחתו של הקדוש ברוך הוא. אך ברכת כל הברכות היא : " כי תשמע בקול ה' אלוקיך" ואשרי האיש שמתברך בכך מן השמים . שכן מי שזוכה בברכה זו זוכה ממילא גם בשאר הברכות בעולם.
ובאו עליך כל-הברכות האלה, והשיגך: כי תשמע, בקול ה' אלהיך הרב יצחק ניסנבוים : "כי תשמע בקול ה' אלוקיך" גם זה בכלל הברכות המובטחות כאן לישראל . כי מדרך העולם הוא שבועטים חלילה בה' מרוב טובה ככתוב בשירת האזינו וישמן ישורון ויבעט . לכן מבטיחה כאן התורה שגם בשעה שיבואו כל הברכות על ישראל לא יפגע הדבר בדבקותם המוחלטת בבורא אל יוסיפו לשמוע בקול ה' בימי השפע כבימי הרזון.
ברוך אתה, בעיר; וברוך אתה, בשדה לפי הפשט , מבטיחה כאן התורה לשומרי המצוות ברכה והצלחה בכל מעשיהם, הן בעיר(מלאכה ומסחר) והן בשדה(בזריעה ונטיעה) וכבר מצינו ברכה זו מפי משה : " כי ה' אלהיך ברכך בכל מעשה ידך " וכך נאמר במצוות צדקה: "נתון תתן לו (לעני) ... כי בגלל הדברהזה יברכך ה' אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך"
ברוך פרי-בטנך ופרי אדמתך ... ברוך טנא ך, ומשארתך הרמב"ן: הקדים בברכות "פרי בטנך" ואח"כ טנאך ומשארתך (ברכת הפירות והלחם) כי פרי הבטן הטוב והחביב יותר (בקשת הזרע חשובה לאדם יותר מברכת מזונו)
ברוך אתה, בבאך; וברוך אתה, בצאתך רש"י מפרש: שתהא יציאתך מן העולם (פטירתך מן העולם הזה) בלא חטא כביאתך לעולם (כשם שנולדת בלא חטא)לפי זה מתברכים כאן שומרי מצוות שיזכו לסיעתא דשמיא כל ימי חייהם בעולם הזה ולא יכשל בדבר עבירה רבי אבהרם אבן עזרא: ניתנת כאן הבטחה לשומרי מצות , שיצליחו בכל מעשי ידיהם כיוצא בכך מפרש ברכה זו רבי שמשון רפםאל הירש: תתברך במה שתעשה בביתך בחיי המשפחה, ותתברך גם בחיי הציבור ובכל מה שתעשה מחוץ לביתך.
