מי יציל את האוהל שלי?

מאהל המחאה שקם בקול תרועה, במדשאה של שכונת נאות אשקלון, פונה בתחילת השבוע בקול ענות חלושה.

ראשי המחאה באשקלון כבר ידעו מחאות מוצלחות מאלה, מחאות שהוציאו לרחובות בעיר אלפי בני אדם נלהבים ולא כפי שהתרחשבמחאה האחרונה על יוקר המחיה במדינה.

מה לא היה לנו במאהל המחאה באשקלון: סכסוכים, מריבות ואפילו תלונות הדדיות בתחנת המשטרה, זה מה שיזכרו יושבי המאהל בסמוך לשכונת נאות אשקלון.

לפני כשבועיים החלו העבודות לשיפוץ הצומת והרחבתו ובתוך כך, התבקשו מארגני המחאה בעיר, לזוז ממקומם כמה עשרות מטרים, על מנת שלא להפריע לעבודות.

בתחילת השבוע, הגיע לאמצעי התקשורת מכתב ובו מאשימים כביכול, מארגני המחאה את ראש העיר בני וקנין, בנהוראה לניתוק זרם החשמל ופינוי המחסומים המקיפים את המאהל.

ראשי המאבק באשקלון, שקראו את הדברים החליטו לגבש מכתב "אמיתי" ולשגרו לאמצעי התקשורת.

במכתב נכתב: "אבקש להתייחס לידיעה שהועברה לרשימת תפוצה לעיתונאים,בידיעה צויין כי ראש עיריית אשקלון מר בני וקנין ביקש לפנות אותנו מאזור המאהל כסנקציה לעובדה המופרכת כי לא איפשרנו לו להופיע מעל הבמה .

הידיעה כביכול נשלחה בשמי ,שולמית מקס,ובשם חברי מר איציק ספוקויני וכן בשם מר סולינו סבן.

אבקש להודיע באופן חד משמעי כי אנו מכחישים את הידיעה מכל וכל.

האדם ששלח את הידיעה עשה זאת אך ורק על דעת עצמו וללא ידיעתנו".

בינתיים, מחפשים ראשי המאבק באשקלון מקום חלופי להקמתו מחדש של המאהל, והאלטרנטיבה שהוצעה היא בסמוך להיכל הספורט העירוני.

בשלב זה, מסרבים המארגנים להים את המאהל באיזור זה, מכיוון שאינו אסטרטגי ומושתת על חול ואבנים.

מלבד השאלה היכן יוקם מחדש מאהל המחאה באשקלון, שאלה נוספת שנותרה בלתי פתורה היא: האם יקיימו יושבי המאהל באשקלון עצרת מחאה במוצאי השבת, יחד עם העצרת הענקית שצפויה להתרחש בכל המדינה.