הסוף לריסוס?

במשרד להגנת הסביבה קיימו דיון בנושא במטרה להביא סוף למפגע

לפני כחצי שנה החלו תושבי שכונת נווה דקלים באשקלון ותושבים באזורים הסמוכים להתלונן על ריחות לא נעימים בסמוך לבית, הגורמים מטוסי הריסוס שחגים מעל השטחים החקלאיים בסמוך.

התושבים בשכונה החלו לדאוג לאחר שמלבד המפגע הריחני יש בפעולת הריסוס גם סכנה בריאותית של ממש.

מבדיקה שערכו עלה כי מדובר במטוס שחג סמוך לשכונה ומרסס שדות בהם מגדלים אבטיחים.

בבדיקה שנערכה על ידי יורם שפר, חברמועצת העיר והממונה על איכות הסביבהעלה כי באזור נמצאת ערימת קומפוסט של החקלאים שמפיצה גם היא ריח רע.

שפר כתב לארדן מספר מכתבים בנושאואף התקיימו גם מספר שיחות, אך בסופן הוא הבין כי קרבת הבתים לשדות גורמת לקשיים באכיפה.

בנוגע לקומפוסט כתב שפר כי הבוצה נמצאת במרחק של 50 עד 100 מטר מבתי התושבים: "הקומפוסט מפיץ ריח איום ונורא ומשבית את החיים לא אחת לימים שלמים".

לאחר פניות של הממונה על איכות הסביבה בעירייה, יורם שפר, לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, התכנסו צמרת המשרד לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות וגורמים מקצועיים נוספים בכדי לדון בריסוס ממטוסי ההדברה מעל השדות הסמוכים לאשקלון.

השר ארדן,החליט למקד את הדיון בעניין אשקלון, אך את המסקנות בכוונתו להחיל גם על אזורים אחרים בארץ הסובלים מבעיה דומה.

הוא התייחס לשינוי ההוראות והנהלים ואמר: "אנו צריכים שוב לבדוק את כל התקנות בנושא, ולמפות את כל סוגי הריסוסים והחומרים". השר פנה גם ליועצת המשפטית ושאל אותה האם ניתן להחיל הליכי חילוט החומרים ואולי גם את מטוס הריסוס כדי לפתור בדרך זו את הבעיה.

"בסופו של דבר התברר לנו שהתקנות היום לא תואמות את המציאות", אמריורם שפר וסיכם: "פעם השדות היו מרוחקים מהעיר. היום, עם בניית השכונות החדשות, השדות החקלאיים נמצאים ממש על גבול בתי התושבים".