מוכנים או לא?

המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך היום (ראשון) כנס בנושא "מוכנות החזית האזרחית".

מפקד פיקוד העורף, האלוף יאיר גולן, הצהיר כי "חלוקת ערכות המגן, הפרויקט כפרויקט לאומי נכשל. בינתיים נמשיך בחלוקה, אך צריך להעביר את הנטל מהמדינה לאזרח. בדומה לתקצוב הממ"דים. כיום אין תקצוב לחלוקת הערכות לכלל האוכלוסייה. לכל היותר נגיע ל-70% מכלל האוכלוסייה".

עם זאת מציין גולן, כי "אנו פועלים לתכנית מיגון ראשותית. הכוונה היא תוך שנה להגיע להשלמת התכנון במרבית הרשויות המקומיות שיתנו מענה להפעלת השירותים החיוניים של העירייה בתוך מרחבים מוגנים כולל מענה לאלה שביתם נפגע".

תא"ל זאב צוק-רם, ראש רשות החירום הלאומית, אמר בכנס כי תרבות החירום במדינת ישראל היא לא טובה. יש יותר מדי את תרבות הסמוך, פחות "מה אני עושה ואיך אני מכין את משפחתי לאירועי חירום כאלה ואחרים".

"בכדי שראש הראשות (המקומית) יוכל לבצע את תפקידו כמצביא העליון של המערכות בראשות (המוניציפאלית) הוא צריך לקבל את הכלים הנחוצים. הוא אחראי לביטחונם של תושבי עירו. אנחנו עדיין לא שם. אין עוד את הכלים המתאימים להגן ולדאוג לתושבים בעת חירום", מסביר צוק-רם.

לדבריו, "זה לא שצריך לתת לו את המודעות, צריך לתת לו את האמצעים. יש לנו איזה שהוא נתק. יש לנו את השלטון המרכזי בירושלים, יש את המחוזות האזוריים ויש את הראשות המקומית ואין רצף ברור של אחראיות העובר מהשלטון אל הראשות המקומית".

בני וקנין, ראש עיריית אשקלון, ציין כי "עדיין יש בתי ספר שאין להם כלל מיגון מקלט, חדר מוגן או מיגוניות. מדובר בכ-10 בתי ספר וכ-22 גני ילדים. עד היום לא היו התקפות מאסיביות או מטחי טילים על אשקלון. אם היינו נצרכים לפעול לכמה מוקדי פעילות בו זמנית לא היינו עומדים בזה. אין לנו את המשאבים. 3-4 מוקדים בו זמנית זה קצה היכולת שלנו".

לדבריו, "מצב איגוד הערים לכיבוי אש של הראשויות באזור הוא קטסטרופאלי. הרכבים מיושנים ואין מספיק כוח אדם. יש באשקלון שכונות שלפחות מ-50% מהתושבים יש מיגון (ממ"ד או מקלט)".