טור אישי "אם רק תאמינו"

בכל מקום במדינה כיום יודעים כי להפועל אשקלון קיים פוטנציאל אוהדים עצום שיכול להתפרץ באם הקבוצה רק תצדיק זאת

יש באשקלון סגל שחקנים שלא נופל ברמתו מלפחות חצי מקבוצות ליגת הל במתכונתה הנוכחית

שלום לכם אשקלונים בכלל ואוהדי הפועל אשקלון בפרט,

שוב אנו עומדים ברגע מרגש עבור קבוצת הכדורגל האהובה שלנו, משחק שמינית גמר גביע המדינה מול בני יהודה באצטדיון בלומפילד.

מה נגיד ומה נאמר? הפכנו לסוג של קבוצת גביע טיפוסית בשנים האחרונות, קבוצה שכמעט בכל שנה מגיעה לשלבים הגבוהים בטורניר שמרגש אנשים בכל העולם.

גביע המדינה הוא ההזדמנות של הקבוצות מהליגות הנמוכות לעשות את הבלתי יאומן ולהפוך ל"סינדרלה" של המשחקים תוך שהן מצליחות להפתיע קבוצות מליגות גבוהות יותר ולהמשיך את החלום שסוחף עימו עיר שלמה. די אם ניזכר בשנת 2007 בה הגיעה קבוצתנו האהובה מרחק של דקות ספורות מהנפת הגביע הקדוש, שעה ששיחקנו בגמר באצטדיון הלאומי בר"ג מול הפועל ת"א מליגת העל ולולא החלטות שיפוט שגויות הגביע היה נודד דרומה באותו לילה.

תקראו לי חולם בהקיץ, אבל אני חושב שהשנה הסיכוי שלנו לעשות משהו דומה הוא שווה לאותה שנה ואני אסביר למה.

למי מכם שעוקב אחרי הפועל אשקלון השנה ברור ונהיר כי הקבוצה מתחילה להראות את הפוטנציאל הטמון בה רק כעת, יש באשקלון סגל שחקנים שלא נופל ברמתו מלפחות חצי מקבוצות ליגת הל במתכונתה הנוכחית, משחקים במדי הכחול-לבן שלנו השנה שחקנים אשר גדולים על הליגה בה הם משחקים בכמה מידות ודי ברור שבשנה הבאה הם ייחטפו על ידי קבוצות ליגת העל, שחקנים כמו קובי דג'אני, יניב אלול ויחיאל צגאי הם שחקנים שמראים לנו בכל שבוע את היכולות הטמונות ברגליהם וכעת זהו גם הזמן שלהם, עם החשיפה הצפויה במשחקי הגביע, להראות זאת לכל המדינה ולנציגי קבוצות ליגת העל, שבוודאי ירצו לראות מהם ניצוצות של כדורגל, טרם הם מחתימים אותם בקבוצותיהם לעונה הבאה.

בואו גם נודה על האמת, ההגרלה היא אמנם לא הכי טובה, בני יהודה היא קבוצה עם מסורת של שנים בליגת העל ובשנים האחרונות היא אף מהווה חלק בלתי נפרד מצמרת הטבלה בליגה הבכירה שלנו, משחקים במדים הכתומים שחקנים מצוינים דוגמת אלירן עטר וצמד הזרים המצוין איבן גארידו ופדרו גלבאן, כשבשער הקבוצה עומד שוער המשנה של נבחרת ניגריה, איינוגבה, את סגל הקבוצה משכונת התקווה מעטרים גם שחקנים אשר מככבים בנבחרת האולימפית של ישראל דוגמת דין מורי ולירוי צעירי.

אך למרות הסגל הנוצץ, לאחרונה הזהובים לא מציגים את היכולת אותה הציגו בתחילת העונה, כשכמעט והדהימו את איינדהובן ההולנדית במסגרת הליגה האירופית, משהו חורק לאחרונה במכונה של חזי מגן וחזי דמאיו, המנהלים את הקבוצה.

יש האומרים כי מאז החלו השמועות על מינוי אפשרי של מאמן הקבוצה, גיא לוזון אחיינו של יו"ר ההתאחדות, לתפקיד מאמן הנבחרת הצעירה בתום העונה הבאה החלו השחקנים בכתום לזלזל ומרגישים כאילו החבל מעט השתחרר וכי המאמן שלהם לא ימשיך עימם בעונה הבאה ולכן אין להם צורך להרשים אותו.
ואכן, התוצאות של הקבוצה היו בהתאם עד לשבת האחרונה, בה ניצחה הקבוצה את מכבי פ"ת בשיעור 0:2, עד אז נרשמו בעיקר מפלות כשהשיא מבחינת אוהדי הקבוצה היה שני הפסדים רצופים, בבית מול הפועל ר"ג ותבוסה ללא תנאי מול הפועל ת"א 4:0.

לאחרונה רואים באשקלון את הקהל חוזר לעניינים ובעיקר כיף גדול לראות את הדור הצעיר שמעודד עם התופים את הקבוצה, בכל מקום במדינה כיום יודעים כי להפועל אשקלון קיים פוטנציאל אוהדים עצום שיכול להתפרץ באם הקבוצה רק תצדיק זאת, וכך זה גם היה נראה ברגעים שבהם הקבוצה החלה שרשרת ניצחונות השנה.

בואו לאיצטדיון בלומפילד, ללא ספק אחד ממקדשי הכדורגל של מדינת ישראל, על מנת לראות את הקבוצה בכחול-לבן רושמת עוד דף בהיסטוריה ונכנסת לכותרות העיתונים של יום רביעי, היום שאחרי.
כולנו היינו רוצים לחזור לחוויה של איצטדיון רמת גן, חצי גמר וגמר גביע המדינה כשהקבוצה של העיר שאנחנו כל כך אוהבים ניצבת על כר הדשא לצלילי ההמנון הלאומי, ביום שלישי יהיה עוד צעד בדרך לשם, צעד שהוא בהחלט אפשרי, אם אנחנו נאמין ואם אורי מלמיליאן וחניכיו המוכשרים יאמינו אנחנו נעשה בשלישי בלילה את הדרך חזרה הביתה בשיירה עליזה מאוד.

כעת אנו עומדים מרחק שני צעדים מחצי גמר הגביע באצטדיון הלאומי, בואו וניקח את הצעד הראשון ביחד ביום שלישי ב-18:00 בבלומפילד ונראה לתל אביבים הללו מה זו באמת אהבה לקבוצה וגאווה בעיר ממנה אתה מגיע ובה גדלת.
אם רק תאמינו
אסף מרגלית,