הכי קרוב לאלוהים

ביום חמישי, בשעה 21:20עלה הזמרעמיר בניון על בימת היכל התרבות באשקלוןוהרטיט את ליבם של 750 הצופים ששריינו לעצמםמבעוד מועד כרטיסים למופע.
"תודה על ההתעניינות, אבל אנחנו לא מעוניינים בסיקור תקשורתי" , אמר המנהל האישי של עמיר בניון כשנשאל לפני כמה שבועות אם ירצה להזמין כתב וצלם להופעה שפתחה את הסיבוב החדש של הזמר.
בניון באמת לא נזקק לפרסום מהסוג הזה. הכרטיסים להופעות נמכרו זמן רב מראש. אם יש מישהו שעדיין אינו בטוח במעמדו של בניון בזירת המוסיקה המקומית, מדובר ללא ספק במגה כוכב.
ההופעה הבימתית של בניון היא שילוב מעניין של סופר-סטאר ואנטי-כוכב. הוא כמעט לא זז על הבמה. כשהוא כבר עושה זאת, התנועות שלו מבוישות.

הוא עולה לשיר, איש קטן וצנום, לבוש בחולצה מכופתרת דקה, שגדולה עליו בשלוש מידות, וג"ינס.
בניון מגיש את השירים שלו בפשטות ובענווה, שרק מגבירים את היכולת של קולו העצום לחדור ישירות אל תוך הלב.
במופע החדש אין קטעי קישור, חוץ מכמה משפטים ספונטניים שזורק בניון בין השירים, אבל אלה מספיקים כדי להציג אדם שהוא יותר שמח ואופטימי ממה שמצטייר מתוך שיריו.

על הבמה מקבל בניון גיבוי מארבעה נגנים מצוינים: נדב ביטון - קלידים ופסנתר, שמוליק דניאל - תופים, אמיר שהסאר - נאי, קלרינט וכלי נשיפה, ודרור חליבה - גיטרות.

במהלך כל הופעותיו, בניון מקרין גם ביטחון עצמי רב, שנובע בעיקר מהקול האדיר שלו. הוא מקפיד לא לעשות שימוש וירטואוזי בקול שלו, אבל האיפוק שהוא מפגין - רק מדגיש עד כמה הוא מודע לעוצמתו הווקאלית ולא מונעים מהקהל להריע לו שוב ושוב אחרי כל סלסול יפה, ולפעמים התשואות מתקבלות כמה פעמים באותו שיר.
לסיכום. עמיר בניון הוא אחד הזמרים הכי מרגשים שפועלים היום, שנמצא שנות אור מאור הזרקורים והעיתונים. הוא בקושי ומתראיין, אבל כבר הספיק להגיע למעמד של אלבום זהב, עם האלבום האחרון"הכל עד לכאן" .

תמונות מההופעה