טור אישי שים לב: סיבוב לפניך

מחוגי השעון, המורה על מועד הבחירות לראשות העיר באשקלון, החלו מתקתקים במהירות מסחררת.

בעוד כשלושה שבועות, אנו נתייצב בקלפי ונשלשל את הפתק עם המועמד, שלדעתנו ישפיע, באופן ישיר או עקיף, על איכות החיים שלנו בחמש השנים הבאות.

כל מועמד ששוחחתי איתו בזמן האחרון, מצר על ריבוי המועמדים וריבוי הסיעות המתמודדות למועצת העיר.

מה כן?! אף אחד מהם לא חשב שהוא המועמד המיותר ואף אחד מהם לא מוכן לוותר על האגו המנופח שלו ולזוז הצידה, כצעד ראשון ואמיתי לטובת תושבי העיר.

רק בכדי לסבר את האוזן: למעלה ממאה מועמדים פוטנציאלים רצים בבחירות הקרובות לעבר הקומה הרביעית בבניין העירייה, כאשר תשעה מועמדים רצים לעבר כסא ראש העיר ולמעלה מ-20 סיעות, בעלות עשרות מועמדים ברשימתן, רצים לתפוס כסא משרדי, מסביב לשולחן המועצה באולם הדיונים.

המון כספים נשפכו במערכת הבחירות באשקלון ולא בטוח שב-11 בנובמבר, פנקסי הצ"יקים של המועמדים יישארו יתומים.

במצב הנוכחי, עם ריבוי המועמדים בעלי הביטחון העצמי המופרז ובתוספת האגו העצום שקיים אצל כל אחד מהם, אין מנוס מסיבוב שני, כאשר כספי משלם המיסים יבוזבזו שוב על שלטי חוצות, במקום לטובת רווחת הכלל.

שוב אסבר לכם את האוזן: יום בחירות, הכולל אנשי קלפי מטעם המועמדים, מטה יום בחירות, רכבים, מזון, טלפונים, מערכות מחשוב וארגון, עומד בין 300עד 500 אלף שקל, למועמד !!!

סך כל ההוצאות בסיבוב הראשון, נע בסביבותשבין 3 עד 4 מיליון שקל, רק לראשות העיר !!!

בסיבוב השני, ההוצאות יסתכמו בין1 עד 2מיליון שקלים ובסיכום הטוטאלי: למעלה מ-10 מיליון שקלים, שפוזרו במהלך השנה האחרונה על הבחירות באשקלון בלבד !!!

אם גם אתם תהיתם כמוני ושאלתם את עצמכם את השאלה: לאן כולם רצים? ומדוע אדם עם ראש על הכתפיים, בוחר לבזבז מאות אלפי שקלים על כסא במועצה? (שהכי הרבה עולה 350 שקלים ב"אופיס דיפו"), גם אני לא מצאתי תשובה.

גמלאים, צעירים, דתיים, חילונים, ירוקים, עולים, פועלים, הורים, נהגים ומה לא? הרי להיכן שנזרוק אבן, סביר להניח שנפגע במועמד כזה או אחר.

עיר עם 120,000 תושבים, כשמחצית מהם בעלי זכות בחירה, ומתוכם כ-1% שבוחרים לרוץ באופן עצמאי, בבחירות המוניציפאליות הקרובות והנה לכם עיר, אשר זילות נבחריה גדול יותר מהמצוקות הקשות שרובצות מעל ראשה (קסאמים, אבטלה, חינוך, תרבות, מקומות בילוי ומה לא?).

לסיכום: רגע לפני פתיחת הקלפיות, הגיע הזמן שגם המועמדים הלא רלוונטיים (בעלי הסיכויים האפסיים) יפקחו את עיניהם ויחשבו שוב על טובת הציבור האשקלוני.

לעניות דעת כולם, עיר כמו אשקלון, ראויה לשלושה עד חמישה מועמדים, שילחמו בינם עד הסוף ואולי יחסכו את בזבוז הכספים המיותר על סיבוב שני.

אם פזלנו לא פעם לעבר השכנה הצפונית מאשדוד ושאלנו כיצד עיר במרחק של 20 ק"מ, מרוחקת מאיתנו 20 שנות אור, אז כדאי ללמוד מהם משהו גם על בחירות מוניציפאליות.