טור אישי פרצופה של המדינה

בשנה האחרונה ניפצה "הישרדות" את פיסגת הרייטנג והפכה למלכת השיח הציבורי.

כל המניפולציות האפשריות מגוייסות בהצלחה כדי להשאיר אותנו נטועים בכורסה, והדבר המעניין ביותר היא איך חבורת ישראלים, מרביתם צעירים שעד לא מזמן שירתו בצבא וחונכו על ערכים כמו: עזרה הדדית וחברות, עוברים סדרת מצבים שמגלה את פרצופם-פרצופנו האמיתי.

כל מי שצפה בסדרה אינו יכול להתעלם מהאופן הישיר ,לעיתים בוטה, שבו הרצון האגואיסטי לנצח את האחרים טורף את הכל.

המקור לפופולריות של הסדרה ברור, אך גם מעוררת בנו שאלות קצת יותר עמוקות, כמו: מה זה אומר עלינו, ישראל מודל 2008, כחברה? לאן נעלמו ערכים כמו: אהבת הזולת, תרומה לחברה, התנדבות ויושר שפעם ייחדו אותנו? מילים ארכאיות , שנשמעות עכשיו כל כך רחוקות.

הישרדות משקפת במידה רבה את החיים העכשוויים בארץ. כבר אמרו שאנו חיים בשתי מדינות, באחת נופלים קאסמים , משפחות שחיות מתחת לקו העוני ואילו השניה מתמוגגת וחוגגת כמיטב האימרה: "אכול ושתה כי מחר נמות".

לתושבי האחת לא ממש איכפת מתושבי האחר. להיפך, נדמה ערכים חדשים מצאו להם פינה חמה כל כך בליבנו , עד כי נדמה כי היו כאן תמיד.

"רק התחמן שורד", "נצל את הזולת עד תום" משמשים בהצלחה בסדרת הטלויזיה של עם ישראל, אך גם בחיי היומיום של כל אחד מאיתנו. הרדיפה אחר ממון, כוח ופרסום השתלטה על לב הזירה הישראלית, והמטרה כבר מזמן מקדשת כל אמצעי.

המערכות החברתיות קורסות, החינוך נמצא במגמת הידרדרות מתמדת, הון קונה שלטון ולהיפך.

את עומק המשבר מסמלות אולי יותר מכל ממשלות ישראל.

שרים בלי תיק אך עם תיק במשטרה, ראשי ממשלות תחת אזהרה מתמדת של ועדות חקירה ובתי משפט, שר ביטחון שהוא גם איש עסקים, ומי בכלל זוכר שפעם הדיחו כאן נשיא עקב ניצול מיני או אונס או שניהם...חוויות כאלה הפכו כבר מזמן לתופעה טבעית סביב מדורת השבט הישראלית.

כדי להביא לשינוי המיוחל עלינו לגלות תחילה את הרע שבקירבנו.

כלומר לגלות כמה אנו רחוקים זה מזה, ולהבין שהמחשבה על עצמנו ועל תועלתנו בלבד היא זו שמונעת מאתנו להגיע לקיום מאושר. ההבנה שמערכת הקשרים האגואיסטית שייסדנו היא מקור הרוע, ותחושה של צער אמיתי מכך בכוחם להתחיל להניע תהליך של שינוי.

בשלב הבא עלינו לשנות את סולם הערכים החברתי מחברה שמקדשת וממליכה את האגו בראשה, לחברה שבה ערכים כמו אהבה ונתינה לזולת הם החשובים.

אחד האמצעים שיכול לסייע לכך הוא יצירת מערכת המתגמלת בפומבי את מי שנוהג בהתאם לערכים אלה. הצורך הטבעי שקיים בכל אחד מאתנו להיות חלק מהחברה ולקבל ממנה חיזוקים, ישפיע גם עלינו ליישם את ערכיה.

ולאחר שנשלים את שני השלבים הראשונים , נהיה בשלים למימוש אחד מעקרונות הערבות. נוכל לוותר על הדאגה הבלתי פוסקת לטובתנו האישית רק אם יהיו אחרים שידאגו לנו באותה מידה של אחריות שבה נדאג להם, בדומה למשפחה קטנה שבה איש דואג לרעהו.

אמנם מימוש עקרונות אלה נראה כמו משימה בלתי אפשרית אולם אם נשכיל להבין את טבע האדם, ובעיקר את ההשפעה המכרעת של החברה על האדם. וננצל זאת כדי לשפר את האדם, אזי החזון יוכל להפוך במהרה למציאות.

כך נקל על האדם לבנות יחס שונה לסובבים אותו, וכשנחדש את הקשר בינינו, נקבל לכך גם תמיכה מחוקי הטבע.

רק כך נוכל להתגבר על התקופה הלא קלה שפוקדת אותנו כיום ולאפשר לתכונת הדאגה והאהבה לזולת להתגלות ביננו שוב.