מבולבלים? גם אנחנו !

בדיקת וביעור חמץ
זמן בדיקת חמץ וביעור חמץ בכל שנה הוא בי"ד בניסן. השנה י"ד בניסן חל בשבת, מקדימים לבדוק חמץ בברכה בליל י"ג בניסן (חמישי בערב), ואחר הבדיקה מבטלים את החמץ כמו בכל שנה. ולמחרת ביום שישי שורפים את החמץ שנמצא בבדיקה עד שעה שישית, כפי ששורפים בשנים רגילות, כדי שלא תשתרש בלב הרואים טעות, ויבואו לשרוף את החמץ גם בשנים אחרות בשעה מאוחרת.

בעיית סעודות שבת בערב פסח שחל בשבת
בכל השנים, אחר שריפת חמץ אין יותר חמץ בבית. אולם בשנה זו עלינו לקיים את מצוות שלוש סעודות בשבת, שבשתיים הראשונות מביניהן חובה לאכול פת ולבצוע על לחם משנה. ואילו היה מותר לאכול בערב פסח מצות, היינו אוכלים מצות בסעודות השבת כדי שלא להיכנס לבעיות חמץ. אבל חכמים קבעו איסור שלא לאכול מצות בערב פסח, כדי שהמצה תהיה חביבה עלינו בשעת מצוותה. לפיכך עלינו למצוא את הדרך איך לקיים את מצוות סעודות השבת, ומאידך לשמור שלא יגיעו פירורי חמץ לכלי הפסח ומאכלי הפסח.

המנהג הרווח לאכול חמץ וכיצד נוהגים בתבשילים
המנהג הרווח הוא להשאיר חמץ לשתי סעודות ראשונות, ולנקות אחריו. ויש שאוכלים בשבת זו פיתות, שהן פחות מתפוררות. אבל לתבשילים מכינים מאכלים כשרים לפסח בכלי פסח. ואם רוצים לאכול את תבשילי הפסח עם החמץ, יש לצקת בזהירות מרובה את התבשילים מסירי הפסח לכלים חד פעמיים, וכך אפשר לאכול את התבשילים יחד עם לחם חמץ. ורבים נוהגים לפצל את הסעודה לשני מקומות. את תחילה הסעודה עם החמץ מקיימים במקום אחר, ואת ההמשך במקום המיועד לאכילה בפסח.

וכך עושים: את הקידוש של ליל שבת ויום השבת עושים באחד מחדרי הבית או במרפסת, ושם גם בוצעים על החלות או הפיתות. אוכלים את הפת עם סלטים או ממרחים לכבוד שבת, ושמים לב שהפירורים לא יתפזרו. לאחר שסיימו לאכול מהפת, מנערים את הבגדים מפירורים, שוטפים את הפה, ועוברים לאכול על שולחן האוכל הכשר לפסח. שם אוכלים תבשילים כשרים לפסח בכלי פסח, ושם מברכים בסיום הסעודה את ברכת המזון.

באמצע סעודת שחרית מבערים את החמץ
בסעודת שחרית, שוב מקדשים ואוכלים פת במקום שאינו מיועד לאכילה בפסח. ולאחר שמסיימים לאכול את מה שרצו מהפת, מנערים את הבגדים מהפירורים, שוטפים את הפה משיירי חמץ, אוספים את כל הפירורים והמאכלים שהיו עם החמץ וזורקים אותם לשירותים, מורידים את המים, ובזה אנו מבערים אותם מהעולם. אם אכלו בכלים חד פעמיים, אוספים את הכלים לשקית וזורקים אותה לפח האשפה שברחוב. אם אכלו בכלים רגילים, שוטפים אותם, ומטמינים אותם יחד עם כלי החמץ.

כדי להקל על ביעור החמץ, נוהגים לתכנן היטב את מאכלי השבת, כך שיהיה קל לאסוף את שיירי החמץ שלהם ולבערם. אולם אין לחסוך כל כך בכמות הפת שמשאירים, כי בכל מקרה את הנותר אפשר לזרוק בשירותים ולבער, או אפילו לזרוק למקום הפקר כמו פח אשפה שנמצא ברחוב. ואין בזה איסור "בל תשחית", כי כך המצווה - לבער את החמץ. בשנה זו סוף זמן אכילת חמץ הוא בשעה 10:29, וסוף זמן ביעור חמץ עד השעה 11:35.

לאחר ביעור כל שיירי החמץ אומרים את נוסח ביטול חמץ, ובזה גומרים לבער את החמץ מהעולם. לאחר מכן עוברים לאכול על שולחן האוכל הכשר לפסח, ואוכלים תבשילים כשרים לפסח בכלי פסח, ושם מברכים בסיום הסעודה את ברכת המזון.

סעודה שלישית
המקלים לאכול מצה מבושלת או עשירה, אוכלים בסעודה שלישית מצה מבושלת או עשירה. והמחמירים שלא לאכול מצה מבושלת בערב פסח, ושלא לאכול מצה עשירה בפסח מפני חשש חמץ, אוכלים בסעודה שלישית בשר ודגים וסלטים ומיני פירות. וכן מותר לאכול קציצות מבושלות מקמח מצה (קיינדלך). ויש מחמירים שלא לאוכלם, מפני שאין אוכלים שרויה בפסח.

שלא להכין משבת לחג
נכון להכין את כל מה שצריך לליל הסדר מיום שישי: לבשל את התבשילים, להכין את החרוסת, המרור, הזרוע, ואח"כ להקפיאם או להניחם במקרר. ואחר צאת השבת יוציאום מהמקרר, משום שאסור להכין משבת ליום טוב.

ואם לא הכינו את התבשילים והקערה לפני השבת, יש להכינם אחר צאת השבת, אלא שאין לעשות כן לכתחילה, כדי שלא לעכב את תחילת הסדר. וכן אסור לערוך את השולחן בשבת, מפני שאסור להכין משבת ליום טוב, אלא צריך לערכו מיד אחר צאת השבת.

יש להכין לפני השבת מערכת פמוטים כפולה, לשבת וליום טוב, מפני שאסור להדביק את הנרות ביום טוב. ואם לא הכינו, מותר לתקוע את הנרות בפמוטים בלי להדביקם. וכיום יש נרות לשימוש חד פעמי, וניתן להשתמש בהם להדלקה לאחר כניסת חג הפסח.