מתלוננות ללא הפסקה

הולך ומסתבך. פרשת רוני מהצרי והקלטת הלוהטת ממשיכה לתפוס תאוצה במדרון התלול והשבוע.... שלוש נשים נוספות הגיעו למערכת 7 ימים של ידיעות אחרונות וסיפרו את סיפורן לעיתונאית שוש מולא.

שולה (שם בדוי) שירתה בין השנים 1993-1994 בדרגת סא"ל תחת פיקודו של אל"מ רוני מהצרי ששימש כראש חטיבת הפרט של אגף כוח אדם בצה"ל. לטענתה, סיפרה כי מהצרי הטריד אותה במשך תקופה ארוכה.

"כשהייתי בדיון אצלו, הוא פשוט הרים אותי על השולחן והתחיל לגעת בי, בעיקר ברגליים ובישבן... מאז היו עוד די הרבה פעמים. כל פעם זה קרה אחר הצהריים כשהיינו לבד... כבר הייתי בהיריון. הייתה לי בטן, לבשתי שמלות וכולם ראו וידעו, אבל זה לא מנע ממנו להמשיך. הוא דחף ידיים, ליטף, חיבק, ניסה לנשק...יצאתי לחופשת לידה ולא חזרתי לשם לעולם", היא מספרת.

גם אילנה (שם בדוי), כיום בת 30, שירתה בשנת 96 כפקידה של מהצרי בעת שמילא את תפקיד ראש מחלקת הפרישה של צה"ל.

"איך שנעמדתי לידו, ברגע אחד, הוא כרך את ידיו סביב מותניי בצורה שלא הייתה נוחה לי. השתחררתי ממנו, והוא אמר: היי, לאן את הולכת? אני רוצה להראות לך משהו ביומן. אמרתי לו: תגיד מפה. אני לא חירשת. הוא התחיל להתעקש ולהתווכח איתי, ואמרתי: טוב, אם אתה לא רוצה להגיד לי מה אתה רוצה, אני חוזרת למשרד.

הסתובבתי לצאת, ואז הוא בא מאחוריי, הניח את הידיים שלו על הכתפיים שלי, משך אותי אליו ונתן לי נשיקה צרפתית בפה".
סיפורה של דנה (שם בדוי) התרחש לדבריה לאחר שרוני מהצרי השתחרר מהצבא, בימים בהם עמד בראש חברת כוח אדם. "בהתחלה הוא נשמע לי כמו מישהו אבהי ואכפתי, אבל בהמשך ביקש שאתקשר אליו כל בוקר ואספר לו איך היה הלילה. עם מי ביליתי, מה בדיוק עשיתי ומה לא. ואז, במסגרת התפקיד שלו, הוא התחיל להגיע אליי למשרד, היה מדביק אותי לקיר, מכניס את הידיים שלו לכל מיני מקומות בגוף שלי".

המוטרדת השלישית שהגיעה למערכת "7 ימים" היא דנה (שם בדוי) ולדבריה לאחר שרוני מהצרי השתחרר מהצבא, בימים בהם עמד בראש חברת כוח אדםהיא מספרת כי:"בהתחלה הוא נשמע לי כמו מישהו אבהי ואכפתי, אבל בהמשך ביקש שאתקשר אליו כל בוקר ואספר לו איך היה הלילה. עם מי ביליתי, מה בדיוק עשיתי ומה לא. ואז, במסגרת התפקיד שלו, הוא התחיל להגיע אליי למשרד, היה מדביק אותי לקיר, מכניס את הידיים שלו לכל מיני מקומות בגוף שלי".

מהצרי: "דמי מותר ללא הגבלה"
השבוע אמר מהצרי בתגובה לעדויות החדשות: "משפט השדה המתנהל נגדי פוגע בראש ובראשונה באשתי ובילדיי, הנאלצים לעבור מסע ייסורים שאין מילים לתאר אותו. אפילו סקילה באבנים באמצע כיכר העיר היא אנושית יותר מהקמפיין המתנהל נגדי ללא הפסקה.
"בעוד שמן של הפונות איננו מותר לפרסום, דמי מותר ללא הגבלה כלשהי ומבלי שיש לי יכולת אמיתית להגן על עצמי ועל משפחתי. המשטרה היא הגוף המקצועי הבלעדי המוסמך לחקור את הנושא וראוי היה להמתין בסבלנות ולתת למשטרה לעשות את עבודתה במטרה להגיע לחקר האמת. כיצד אפשר לקוות בכלל למשפט צדק כלשהו, כשדינך נחרץ כבר בתחילתה של החקירה".