טור אישי דם ילדינו אינו הפקר !!!

צילומים: אדי ישראל.

הנני תושבת אשקלון, נולדתי, גדלתי והקמתי משפחה בעיר הזאת.

במהלך חיי השקעתי הן בעשייה והן בהתנדבות בתחום החינוך ובתחומים נוספים ,בשנים האחרונות עקבתי מקרוב אחר סבלם של תושבי העיר שדרות ונזכרתי בניסוי מדעי לתופעה הזו- הניסוי היה שאם נכניס צפרדע לסיר עם מים רותחים היא תקפוץ משם מיד.

אולם, אם נכניס את הצפרדע למים בחום החדר היא תשחה ותקרקר ולא תנסה לצאת, אם נשים את הסיר על הכיריים ונחמם את המים ממש לאט ,הצפרדע תמשיך לשחות בתוכו עד שכבר לא תוכל לצאת כי החלבון של גופה יתאבן ונקבל צפרדע מבושלת.

כזה דימוי היה לי לשדרות, ירי הקסאמים שהתגבר במהלך השנים כמו חימום המים וקברניטי העיר והממשלה שלא השכילו להגיב בזמן ,גרמו לתושבים "להתבשל".

הסבל הרב של התושבים מאוד חרה לי ואני וצוותי פנינו לממסד השדרותי והצענו את עזרתנו בכל דרך אפשרית ,אך ההתנדבות בשדרות לא הייתה קלה ולמרות הרצון הטוב הגשמנו רק חלק מתוכניותינו כמו שאומר הפתגם: "הפרה רצתה יותר להניק מאשר העגל לינוק". כעיר שכנה וכתושבים מודאגים לא ידענו אז עד כמה אנו קרובים להיות היעד הבא.

ואכן, טילי הגראד הגיעו ללב אשקלון (בפעם השלישית) הדליקו נורה אדומה והנושא הפך לשיחת היום . נשאלו השאלות: מה עושים ? ואיך מגיבים? נשמעו תגובות כגון:"צריך ל"חסל" אותם, להרחיק אותם וכיוצא בזה, אחרים מודאגים: איך העולם יגיב אם ננקוט ביד קשה. אנו התושבים בטוח שלא נשתוק!!, לא נהיה הצפרדעים שהתבשלו באש קטנה.

לא ניתן שאשקלון תהפוך לשדרות-2, עיר ובה כמאה ועשרים אלף תושבים לא תברח ולא תיעצר .

לקברניטי העיר ,האחראים לביטחון העיר ותושביה- שתיקתכם אינה מובנת לי, הסכנה קרובה יותר מתמיד אלינו ,האשקלונים ,ונראה כי אתם טומנים את ראשכם בחול, קומו ועשו מעשה!! זהו מצב חירום , פן יהיה מאוחר מדי. ראש העיר ,אם תתעלם - הסכנה לא תיעלם!!

כאם ותושבת אשקלון גאה ,אני דואגת לכל אדם בעולם, בארץ ובעיר וכן גם אצל שכנינו הערבים, בעבר לתומי חשבתי שיציאתנו מעזה ומתן הזדמנות לשני העמים להגיע להסכמים תהיה הפתרון, ברגע שיהיה להם שלטון עצמי ללא הצבא השולט בעירם ינצלו את המשאבים ואת כוח האדם באופן חיובי ובמיוחד למען משפחותיהם וילדיהם ולכן , הציע כל העולם את עזרתו והתרומות זרמו הן בכסף והן בטובין גם לתושבים וגם לתעשייה.

להפתעתנו, מלחמת האחים על השלטון בין החמאס לפת"ח גרם להרוגים בדם קר , רצח של אחים וזאת על מחלוקת פוליטית ומעמד אישי.

ולאן הופנו המשאבים? למלחמות פנימיות והחשוב ביותר נגדנו, אנו שנתנו , עזרנו והיינו מוכנים לעשות עוד הרבה יותר, מקבלים קסאמים וטילי גראד.

כעת בפנינו עומדות 2 ברירות: ילדינו או ילדיהם?, תושבינו או תושביהם?, ביטחוננו או ביטחונם?. וכאן אני מעדיפה ודורשת שהביטחון שלנו יהיה במקום הראשון.

ממשלת ישראל התעוררי ופעלי בצורה מיידית להפסקת ירי הטילים על האזור!!!

שום תירוץ לא מקובל עלינו, נאבק עד חורמה , לא ניתן לירי זה להימשך. אשקלון לא תהיה "עיר מוכת קסאמים וטילים למיניהם".

ולכל אלה שרוצים לעשות ולא רק לדבר, אני מציעה להתארגן בפורום לביטחון אשקלון ולצאת למאבק למען תושבי האזור.
אנו בהחלט רוצים לחיות בשלום , אך עם אלה שנלחמים בנו נחזיר מלחמה.

אמנם איני מתיימרת להיות מומחית בעניינים החוץ ביטחוניים ואני מאמינה שצריך לתת למקצוענים לעשות את העבודה , אך אם לא נילחם על הזכויות שלנו לביטחון, המצב שלנו רק ילך ויחמיר ואם לא נתעורר (מניסיוננו) אף אחד אחר לא יתעורר בשבילנו.