טור אישי "ככה יוצרים פערים"

"כך מקבלי ההחלטות בישראל מנציחים ומגדילים, הלכה למעשה, את הפערים בין המרכז לפריפריה הדרומית. כך הופכים את אשקלון והדרום לפח התשתיות של מדינת ישראל."

בישראל, כמו בישראל, מאבק ירוק ממחיש אמת כואבת נוספת: המרחק בין הפריפריה למרכז אינו מסתכם רק בכמה עשרות קילומטרים, אלא בפער ובאפליה עצומה הגובלים בפשע של ממש.

בימים אלה עומדת לדיון ציבורי החלטתם של משרד התשתיות וחברת החשמל להקים תחנה פחמית מזהמת נוספת על חוף הים באשקלון. בעיר פועלת תחנת כוח פחמית, אשר מספקת חלק ניכר מתצרוכת החשמל בישראל.

ארובותיה מספקות חלק ניכר מאוד מזיהום האוויר בסביבתן, והן מהוות גורם מרכזי בשיעור התחלואה הגבוה במחלות כלי הנשימה שבהן לוקים תושבי אשקלון והסביבה.

בימים אלה פתחנו במאבק עיקש נגד ההחלטה להקים תחנה מזהמת נוספת במקום, באמצעות מטה מאבק מאוחד ובשיתוף כל הארגונים הירוקים ושוחרי איכות הסביבה.

חברת החשמל מתרצת את החלטתה להקים תחנה מזהמת נוספת באשקלון בצורך להגדיל את כושר ייצור החשמל ובמתן מענה לביקושי שיא. נימוק כזה אינו מבהיר מדוע יש להקים תחנת כוח נוספת דווקא באשקלון, שכבר סובלת מעודף זיהום אוויר ומשיעור תחלואה נשימתי גבוה.

אין זה סוד כי חלק הארי מצריכת החשמל בישראל נעשה על-ידי תושבי מרכז הארץ. למרות זאת, הקמת תחנת כוח פחמית נוספת דווקא באשקלון תהפוך את תושבי הפריפריה הדרומית לחוטבי העצים ושואבי המים של תושבי המרכז, כמי שנאלצים לסבול מתוצאות ייצור החשמל המיועד בעיקר עבור אחרים.

מקוממת עוד יותר העובדה כי מנגד, נשמעים דיבורים על פינויה של תחנת הכוח היחידה הממוקמת במרכז הארץ-תחנת רדינג בצפון תל-אביב.

זאת בשל הרצון לממש את ערכה הגבוה של הקרקע שעליה ממוקמת התחנה, העשוי להגיע לעשרות מיליוני דולרים.

המשוואה ברורה: בעיני המדינה, ערך הקרקע במרכז גבוה יותר מחייהם ומבריאותם של תושבי אשקלון והסביבה. בידי המדינה למלא את רצועת החוף המדהימה של אשקלון בתיירות ובמתקני נופש, שינצלו את נתוניה הטבעיים ויביאו לשגשוג כלכלי בכל האזור. תחת זאת היא בוחרת למלא אותה בתחנות כוח מזהמות ועוד.

מדובר רק בדוגמה לקלות הבלתי נסבלת שבה נוהגים בחיי תושבי הפריפריה הדרומית, בבריאותם ובאיכות חייהם. כך מקבלי ההחלטות בישראל מנציחים ומגדילים, הלכה למעשה, את הפערים בין המרכז לפריפריה הדרומית. כך הופכים את אשקלון והדרום לפח התשתיות של מדינת ישראל.