באריזת שי

"האמת שחשבתי על לרוץ לראשות העיר. הנושא עלה כמה וכמה פעמים במעגלים שונים. כשיגיע הרגע ואדע לזהות את זה- אכנס לשם"

באדיבות העיתון "העיר- כאן דרום"

היא נולדה למשפחה הודית שאילצה אותה להתארס בגיל 15, מימנה את הלימודים באמצעות עבודות ניקיון והבינה באמצעות קוביות סוכר, שהזדמנויות לא מקבלים.

ד"ר ריקי שי, האישה מאחורי כנס ההעצמה הנשית בדרום, שיזמה בשיתוף עם עמותת "כן", לא כך חלמה לערוך את טבילת האש הראשונה שלה באשקלון. היא ציפתהלהיענות גדולה יותר מאשר 100 נשים, שהגיעו לשמוע הרצאות מנשים מובילות.

למרות ה"מיני" אכזבה,שי לא נותרה מאוכזבת יותר מידי. היא משתדלת תמיד לשמור על חזות שלווה ורגועה, ממוקדת במטרה.
על פי סיפור חייה נראה גם שהיא תמיד מגיעה אל המטרה אותה סימנה.

אחרי הכל,שי לא נתנה לנתוני הפתיחה שלה להדחיק אותה משאיפותיה .היא ניקתה בתים,עבדה כחדרנית, מלצרה, והכל כדי לממן את לימודיה.מאז היא הספיקה לסיים תואר ראשון ותואר שני ,דוקטורט במדעי התנהגות,וכיום היא מנהלת את המכללה למחשבים,פועלת לקידום הנשים ,ומתכוונת להצטרף לעמותת יוצאי הודו באשדוד.

מאחורי כל אישה מצליחה עומד גבר
שי בת 37 ואם לארבעה ילדים ברקת-ה-16 ספיר בת ה-15 שוהם בן ה-12 ונופך בן -10.

היא נולדה וגדלה באשקלון למשפחה ממוצא הודי. בבית,שבו גדלה שמונה ילדים בשלושה חדרים. המוטו שריחף היה שכל ההצלחות והכישלונות בבית נופלים על ראשה של האישה.

כששי הגיעה לגיל15 לחצו עליה הוריה להתארס שי הסכימה ,בעיקר מפני שאהבה את המיועד הרצל .יחד עם זאת למרות האירוסים היא התגייסה ,ולמרות שנישאה במהלך השירות הצבאי לא השתחררה וסיימה את השירות עד סופו.

לאחר שחרורה החליטה ללמוד,ובהיעדר סיוע מהבית לא בחלה באף עבודה כדי לממן את לימודיה "עוד כילדה עבדתי כחדרנית. ניקיתי, מלצרתי, עבדתי בניקיון ומשק בית.

"כן ! קרצפתי בתים והכול באהבה ומתוך ראייה קדימה, מתוך אמונה שהמטרה מקדשת את האמצעים". היא משחזרת.

בהמשך עבדה במשרד חקירות כחוקרת, אך לאחר שהרתה,החליטה לעזוב את מקום העבודה ולשוב לספסל הלימודים.

"בהתחלה חשבתי ללמוד על ספורט, אבל אמרו לי שזה קשה בחודש תשיעי אז הלכתיעל שרטוט ממוחשב".

לאחר סיום לימודיה נולדה בתה הבכורה ,ושי החליטה שעדיף לשלב מקצוע שיאפשר להיות עם ילדיה בחופשות היא נרשמה ללימודי הוראה בסמינר בגבעת וושינגטון לימודים שאפשרו לה גם מגורים במקום.

במקביל ללימודים לתואר ראשון, נולדה בתההשנייה. "בהפסקות הייתי מניקה את בתי שהייתה בפעוטון סמוך. זה לא היה קל, אבל כבר אז אמרתי לעצמי: "שמה שלא הורג מחשל", זה לימד אותי להתייחס למצוקות של אנשים שאני נתקלת בהן.

באותה תקופה התגוררה שי עם בעלה ושתי בנותיה בקרוואן. לימודי הסמינר ממונו בחלקם בעבודות מותנות,באזורי פיתוח.

את לימודי ההוראה סיימה בהצטיינות, כמו גם את לימודי התואר הראשון בחינוך ובחברה באוניברסיטה בר אילן. לאחר לימודיה ,החלה לעבוד בבית ספר רשב"י בקריית גת.

במשך 5 שנים עבדה בבית הספר כמורה ובמקביל החלה את לימודי התואר השני. גם במהלך הלימודים לתואר השני הרתה וילדה.

מיד לאחר שסיימה להחזיר את כל ההלוואות המותנות, חזרה לעיר הולדתה אשקלון.

אז התפנתה ללימודי התואר השלישי. את הדוקטורט שלה עשתה במדעי התנהגות. במקביל, לימדה בבית הספר "נוף ים" וניהלה את רשת ללימודי המחשב.

כמו שלשי אין ספק שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה מפרגנת, כך גם כשמדובר באישה מצליחה, במקרה שלה, היא מספרת ,יש בעל תומך שיחד איתו עשתה את התואר הראשון והשני.

מאחורי כל אישה עומד גבר. ד"ר ריקי שי והבסיס האיתן.

החיים זה כמו משחק מונופול
לשי, ברור שאלמלא תמיכת בעלה הייתה מתקשה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה. גם לא בעיסוקיה.

כיום היא מנהלת את המכללה למחשבים, שאותה רכשה לפני שבע שנים וכעת היא שוקלת לפתוח שלוחה באשדוד.

"אני לא באה מתחום העסקי והחשש להיכנס לתחום העסקי, היה באוויר, וגם תחושת הסיכון. אני מטבעי אוהבת סיכונים זהירים משכנתי את הדירה והלכתי על זה רכשתי את המכללה עם כיתת לימוד אחת בלבד והיום לומדים בה יותר מ-350 תלמידים.

"מלבד מחשבים, לומדים במכללה: חינוך ופיתוח מנהיגות, מנהל עסקים מקוצר, ניהול פרויקטים, יחסי ציבור, אנגלית עסקית, סדנאות פנאי כמו אינטליגנציה בין אישית, אסרטיביות קידום נשים בעבודה, לחץ ושחיקה והפגת מתחים.

"היום כשאני מלמדת את ילדיי לשחק מונופול, אני מסבירה להם שהכללים בחיים זהים לחלוטין. שהכול זה משחק, אנשי עסקים טובים הם אלו שיודעים לשחק את המשחק נכון. אני בטוחה שאחד הבנים שלי יהיה איש עסקים מצליח כי הוא יודע לשחק נכון".

גם שי נחשבת לשחקנית לא רעה,באחת הפעמים בזמן לימודיה, ערך המנחה משחק סימולציה ושאל את התלמידים מכמה קוביות סוכר יכול כל אחד מהם לבנות מגדל.

היה מי שהשיב שמונה, אחד אמר עשרים. שי הפתיעה וקבעה 120 קוביות !!

"כולם ישבו על הכיסאות והתחילו לבנות, אני הבנתי שאני צריכה פינה, בזווית העין קלטתי דבק סלוטייפ וככה חיברתי כל עשר קוביות עד שאפילו חציתי את ה-120" היא מספרת ומוסיפה: "ככה אני רואה את החיים מלאי הזדמנויות, אנו צריכים לקום ולחפש. בכלל, לנשים יש להט ותשוקה, הן רק צריכות לפרוץ".

ואין ספק, שי היא סוג של אנרג"ייזר רצה מישיבה לישיבה וכמעט כל הזמן חייבת להיות בתנועה. היום שלה מתחיל מוקדם, כבר בשעה05:00 בבוקר.

בחמש וחציהיא כבר יוצאת מהדלת והולכת ברגל מביתה, שבשכונת הסיטי, לעברהים, שם היא עושה קצת כושר ומטעינהמצברים.

כשהיא חוזרת, היא מארגנת את ארבעת ילדיה לבית ספר, אגב,ילדיה קרויים על שמות אבני החושן. במשפחה מתרוצצת שמועה שהיא צריכה ללדת עוד שמונה כדי להשלים את 12 האבנים.

למרות המרץ והאנרגיות הבלתי נדלות, שי תמיד שומרת מקום לעצמה ולמשפחתה.

בכל יום בין השעה שתיים לחמש אחר הצהריים היא מכבה את הטלפון הסלולארי ומקדישה זמן לתא המשפחתי.

"זה זמן האיכות שלי עם הילדים, אני יושבת לאכול איתם ארוחת צהרים, אנחנו משוחחים, מכינים שיעורים, אני מטפטפת להם על מהות החיים ואחר כך כל השאר" היא אומרת, "כך גם עם הבעל. יש לנו את השעות שלנו ביחד ואת השבתות של כולנו יחד וגם את הזמן שלי עם עצמי.

"זה לא אומר שאין ימים שאני נשארת במכללה עד השעות הקטנות של הלילה כדי לקדם עבודה, אבל לכל דבר בתחנות בחיי יש זמן".

משפחת שי. רגעים של נחת בין השעות 14:00-17:00.

חיוך של מיליון דולר
בין שאר תפקידיה , מרצה שי בתחום מדעי ההתנהגות, עוסקת בקיום סדנאות של אימון אישי ומעורבת בפרויקטים קהילתיים.

היא משמשת יו"ר פרויקטיםקהילתיים במועצת הנשים, מכהנת כדירקטורית במוסדות חינוך בעירייה, רכזת מתנדבים, יו"ר משלחת ישראל להידברות עם פלסטינים, ועד לפני שנה שימשה נשיאת "רוטרי" באשקלון.

היא ללא ספק מוכשרת, שאפתנית, ממוקדת ואולי קצת כוחנית. יחד עם זאת את כל הכתרים הקשורים אליה היא הרוויחה ביושר.

בימים אלה היא פועלת בתחום העצמת נשים "כל אישה מבינה, בשלב כזה או אחר בחייה, שאם לא תיקח אחריות על עצמה איש לא יעשה זאת".

"אחריות מתחילה בדברים הקטנים. אנו לומדים להיות אחראיות על בני משפחתנו, חברינו, ואלו שהם בני מזל פחות מאיתנו .הגברים עדיין תופסים במשרות מפתח ומשתכרים יותר מנשים.

אבל לרוב הנשים יש כושר מנהיגות אפילו טוב יותר מזה של הגברים הן רק צריכות ללמוד לשדרג את עצמן ,לפרגן ולשאול האם עשו הכל כדי להצליח".

"בכלל אני סבורה שכל דבר קורה פעמיים, פעם אחת בדמיון ופעם שנייה במציאות. תיצרו ,תדמיינו ותיישמו. אני חושבת שאחת הבעיות המרכזיות אצל הנשים היא שהן רואות רק קטע אחד מהסרט והסרט דווקא ארוך".

איך את מסבירה את העובדה שבמקומות עבודה רבים, נשים עדיין נמצאות בתפקידים פחות מרכזיים?
"אישה צריכה להציב מטרות. אני זוכרת שבאחת הסדנאות שעברתי התבקשנו לנפח בלון ולרשום עליו מטרות. רוב הנשים בקבוצה היו מהרצליה פיתוח ורמת אביב ג", אני רשמתי על הבלון שהמטרה שלי היא להגיע למיליון דולר, אחר כך היינו צריכים להעיף את הבלון ולתפוס את הבלון של מישהיאחרת בקבוצה. את שלי לקחה מישהי מהרצלייה פיתוח, היא עיקמה פרצוף ואמרה "אני לא מתחברת לזה יש לי וילה יש לי מרצדסים, כל היום אני מגהצת את כרטיס אשראי שלי". כששאלו אותה מה היא רוצה היא אמרה "לחייך". היאסיפרה לנו שהבת שלה אמרה: "אימא מאז שנולדתי לא ראיתי אותך צוחקת". אני עניתי לה:"תביאי לי מיליון דולר אני אלמד אותך לחייך".

אז זה הסוד לחייך?
"גם וגם לסמן מעט מטרות קצרות והרבה רחוקות. בעיקר אני חושבת שליד כל אישה חייב להיות גבר תומך שיעצים אותה. חוץ מזה אדם חייב להיות שלם עם מה שיש בו, עם עצמו עם מה שיש בו,אישה שמקבלת את עצמה כמו שצריך יכולה להעביר את המסר הזה גם לאחרים. הכל תלוי איך שאנו מעבירות את המסר ותמיד אני אומרת שצרייך להתחיל מהגרעין הכי עמוק.

"מרבית העובדים שלי הן נשים ואני גאה בכך. אני חושבת שאני רגישה, קשובה, יש ביני לבין העובדים תקשורת פתוחה, אני אוהבת לצ"פרעובדים טובים, כאלה שמגדילים ראש ולא מסתכלים על השעון. יחד עם זאת, אני פדנטית ודורשת עבודה יסודית. בסך הכל אני חושבת שאני אנושית וגם הצוות שלי כזה".

נתקלת בגילויי גזענות בגלל המוצא שלך?
"לא הייתי קוראת לזה גזענות, אבל מה שכן, כל הזמן הייתי צריכה להוכיח את עצמי בכל דבר. הכל עניין של פרשנות. באופן כללי החיים לימדו אותי שמה שאתה משדר כך מתייחסים אלייך"

כדי לפתוח את העסק משכנת את הדירה, מה מצבך כיום?
"תודה לאל, כלום כבר לא ממושכן ויש לי עוד נכסים. אני חיה מצוין. עם השנים הבנתי שכסף לא דבר רע. כשיש לי אני עושה דברים, משפרת, מתפתחת וגם דואגת לתת לאחר, אני בכלל מאמינה שכאשר אתה מקבל מתנה תעביר הלאה, תשחרר. החיים הם מחזוריות, הכל יחזור אלייך".

קצת קשה, במיוחד כשחיים בעולם חומרי.
"נכון. אבל אני תמיד אומרת שאתגר גדול הוא להגיע למיזוג המתאים בין האנרגיה הגברית לאנרגיה הנשית. אנו חיים בתקופה, שבה העולם החומרי קודם לעולם הרוחני בעינהם של אנשים רבים. כאשר האגו והכוח שולטים, הסגנון קודם למהות והצורה קודמת לרוח. האיזון האמיתי והבריא שבין הגבר לאישה מתעוות.

"כאשר אנחנו מרגישים את החומרי יותר מאשר את הרוחני, האנרגיה הגברית והאנרגיה הנשית מתחילות להתרחק והאנרגיה התוקפנית של הגבר נוטה להשתלט. כאשר אנו מעריכים טקטיקות אגרסיביות בעסקים יותר מאשר את הרגישות והחוכמה, אנו נותנים משקל גדול יותר לגבר או יותר נכון לאותם חלקים בגבר, שבשבילם צורת הביטוי הזאת היא טבעית ונוחה. כך אנו יוצרים סביבה שבה האנרגיה הגברית שולטת וזוכה להערכה רבה יותר".

אם כך זה לא לטובת האישה?
"נכון, משום שכוחה העיקרי של האישה הוא ברגישותה. השחרור האמיתי של הנשים פירושו שחרור ההיבטים הנשיים שבאישיותה ושימוש בהם לטובתהאנושות כולה".

תחיית האנרגיה הנשית?
"כן, לאחר שנים כה רבות של עליונות גברית, אנו עומדים על סף עידן פמניסטי אמיתי. הכרנו בעובדה שהחומרנות אינה יכולה לעשות אותנו מאושרים, וחיים חומרניים וחיים משמעותיים מנוגדים זה לזה. אנו עדים לעוצמה שבשלווה.

"כעת ללא ספק הגיעה השעה שהאישה תזכה לחשיבות האמיתית שלה, מקום שבו הכוח המעודן של האנרגיה הנשית יורשה להזין את העוצמה הגלויה של האנרגיה הגברית".

בדרך לראשות העיר
שי אומרת כי בתקופה האחרונה פנו אליה מארגון יוצאי הודו באשדוד וביקשו ממנה להצטרף אליהם.

"יש שם קהילה מדהימה, כעת אני מחפשת זמן פנוי כדי להצטרף למועדון האשדודי ובכלל לפעול לחשיפת מנהגי העדה הדהימה הזו לקהל הרחב. בכלל, 120 קוביות הסוכר הם עבורי 120 יעדים".

מה עם ראשות עיריית אשקלון?
"האמת שחשבתי על זה. הנושא עלה כמה וכמה פעמים במעגלים שונים. כשיגיע הרגע ואדע לזהות את זה אכנס לשם. צריך לזכור שמדובר בתפקיד שמצריך המון הקרבה וחשיפה משפחתית ואישית, יש אנשים שקופצים לתפקיד, וכשהם בפנים הם הולכים אחרי ליבם ושוכחים את השליחות, למרות שאני מאמינה שאישה צריכה לנהל עיר ויש לנו דוגמאות מניהול מצויין של ראש עיריית נתניה, אני ברמה האישית צריכה לחשוב על זה בכובד ראש. אצלנו, יוצאי הודו, יש פתגם שאומר: "ככל שהקופים עולים למעלה, ככה יותר אנשים יכולים לראות את ישבנם".

וזמן לעצמך נותר לך?
"בוודאי, אני חובבת אופנעי ים, טיולי מדבר, עשיתי צניחה חופשית, הטסתי מטוס, פעם בשבוע בנותיי ואני נוסעות לאשדוד ללימוד ריקודים הודיים, ובקרוב אעשה רפטינג, הדרייב הזה מטריף אותי"

זה קצת לאבד שליטה.
אני חייבת את זה לעצמי".

את מקפידה שיקראו לך דוקטור?
"אני לא מתקנת אנשים, אבל זה חלק ממני".