התגעגעתי אז באתי

שלומי גואטה חוזר למגרשי הכדורגל. שנה שלמה של געגועים לכדור, החזירו את הכשרון האשקלוני למדים הצהוב-שחור של בית"ר אשקלון.
יותר מששלומי גואטה חיכה לרגע הזה, אוהדי הכדורגל היו צמאים. לא בגלל הביצועים על הדשא אלה בעיקר לביצועיו בתקשורת.
עושה הרושם שמאז שהסתלק גואטה מהפועל אשקלון, כך גם העיתונות המקומית, לא הצליחה לצבוע את מדורי הספורט בסיפורים מעניינים.
גואטה הביא עמו למגרשי הכדורגל המון צבע, לא רק בתנועה עם כדור, או במבצעים אישיים, את הז"אנר שלו הוא הביא הרבה בזכות כושר הביטוי.
השבוע, מיד עם התייצבותו לצד החברים בבית"ר אשקלון ורגע לפני משחק העונה, ביום שבת מול עירוני אילת, שוחחנו עם שלומי גואטה לראיון קצרצר.
ברוך הבא למגרשים, התגעגעת?
"אחרי שנה שלא נעלתי נעלי פקקים, בטוח שהתגעגעתי לדשא, לאימונים, לאוירה ובעיקר לכדור. בשנים האחרונות נדדתי בליגות הנמוכות, בקבוצות כמו קרית גת ושדרות, שהאווירה בינם לבין כדורגל מזכירה את האווירה בין לבנון לנווה סביון"
ומה פתאום בית"ר אשקלון?
"קודם כל יש לי המון חברים בקבוצה, דבר שני אשקלון זה הבית שלי ובית"ר אשקלון הפכה למועמדת ראויה לעליה לליגה ב", אז זה סוג של אתגר בשבילי"
איך אתה מסכם את האימון הראשון במדי בית"ר אשקלון?
"בצד המקצועי היה בסדר גמור, אבל הופתעתי לרעה דווקא מהצד הניהולי".
מה זאת אומרת?
"אמרו לי בוא לבית"ר אבל לא האמנתי שאני אגיע למועדון בלי תחבושות , בלי קרח ובלי בן גיי"
שכחת שלא מדובר בבית"ר ירושלים אלה בקבוצה בליגה ג"?
"אולי מתקני האימונים, חדרי ההלבשה והתלבושות. הטעו אותי. תודו שזה לא מבייש קבוצה בליגה הלאומית מינימום"
ומה בקשר לחזרה שלך לכדורגל מקצועני?
"אני בינתיים מתחיל לאט לאט לחזור לכושר, אני לא חושב רחוק מידי, אבל תמיד קיימת האפשרות שבחלון העברות בינואר אני אצטרף לאחת הקבוצות הגדולות"
באמת?
"עזוב אותך משטויות"
איך שחקן כמוך שניבאו לו גדולות, נמצא באמצע הקריירה בליגה ג"?
"אמר לי פעם מישהו, שאם הרגלים והראש היו שווים אצלי, אז הייתי משחק באירופה. אני יודע שהפה שלי הרס לי לא מעט את הקריירה ככדורגלן, אבל אני מודע לזה"
לסיום, מה לאחל לך ?
"רק בריאות. או איך ששר שלמה ארצי, את הגשם תן רק בעיתו ובאביב פזר לנו פרחים, יותר מזה אנחנו לא צריכים"

שלומי גואטה. בימים היפים במדי הפועל אשקלון
החברים של שלומי
החברים של שלומי גואטה מענף הכדורגל, שמחו לשמוע שהחבר שלהם חזר למגרשים, אך במקביל גם הביעו צער מסוים ששחקנים תוצרת בית מאשקלון, מוכשרים כדוגמתו, מוצאים עצמם בליגה האחרונה בישראל.
עמי ג"רבי: "זה מה שקורה בעיר הזאת. אנשים לא יודעים לשמור על כישרונות תוצרת בית ולראיה זה חזר אליהם כמו בומרנג וכולם רואים איך נראית הקבוצה הבוגרת, פשוטבושה וחרפה.
ליאור ז"אנו: "שלומי אוהב את הכדורגל וגם את העיר. הוא חזר לשחק בבית"ר אשקלון מתוך אהבה למשחק. לגבי הכישרון שיש לשלומי ברגליים כולם יודעים, אבל הפה שלו תמיד הרס לו את הקריירה. מוריס ז"אנו תמיד היה נוהג לומר: אם אתה בליגה הזו, כנראה שזו הרמה שלך".