רצון כביר

הסיפור הבא מתאר יותר מכלכיצד האמונה, התקווה והרצון לחיות - חזקים יותר מכל מכשול בחיים.

טרגדיהשהתרחשה בערב חג הסוכות, הובילה למתן חיים חדשים לשישה אנשים בישראל, בינהם גם דוד רצון, מורה לטכנולוגיה בבית הספר "אורט הנרי רונסון "באשקלון.

משפחתו של לואיי חסן אבו-חיט, תושב טירה, בן 29, שנורה בראשו ונהרג בשוגג ערב חג הסוכות, לאחר שרצה להפריד בין חבורה של אנשים, במהומה שהתרחשה מול בית אמו, החליטה להעניק חיים חדשים לשישה אנשים ישראלים..

אלמנתו הטרייה של ההורג הערבי, סטודנטית מצטיינת ממכללת בית ברל שנישאה לו רק לפני ארבעה חודשים, ואביו, ביקשו לתרום את אבריו ולתת חיים חדשים לאחרים.

במרתון השתלות שנערך במהלך החג, קיבלו את חייהם במתנה שישה אנשים בינהם גם דוד רצון, רכז מגמהומורה לטכנולוגיה בבית הספר אורט ע"ש הנרי רונסון באשקלון.

דוד רצון, בן 38, החולה בשחמת הכבד, המתין במשך תשעה חודשים לטלפון ממרכז ההשתלות בבילינסון כדילהתייצב לניתוח השתלת הכבד.

עם קבלת הבשורה ערב החג על תורם אברים, מיהרו צוות המנתחים בבית החולים "בלינסון" שבפתח תקווה, להעלות את רצון לשולחן הניתוחים ולבצע בו את השתלת הכבד.

נולדתי מחדש
המחלה הקשה שפקדה את רצון במשך חודשים רבים, גרמה למורה הנערץ לא מעט תופעות לוואי, ששינו את חייו הרגילים ללא היכר.

לפני כחודש ימים נולד לרצון בנו השני, אולם בשל המחלה שגרמה לעייפות ולתשישות רבה,לא היה מסוגל האב המאושר להרים את בנו התינוק ולהעניק לו חיבוק אב אוהב.

ביום רביעי האחרון חגגו במשפחת רצון יום הולדת שנתיים לבנם הבכור. באותו המעמד הסכימו כולםלחגוג יום הולדתמשותף גם לאב, בעקבות העובדה שדוד מתחיל כעת חיים חדשים.

בזמן שהותו בבית החולים "בלינסון" בפתח תקווה, דאג המורה דוד רצון, לשמור על קשר הדוק עם תלמידיו ורגע לפני שחגי תשרי נכנסו בדלת, כתב להם אגרת מרגשת בזו הלשון: "לעולם איננו יכולים לדעת מה עובר על זולתנו. מה חושב התלמיד היושב לידי בשיעור, מה מציק לתלמיד שהתעמתתי איתו בהפסקה, האם המורה שעומד מולי כרגע הוא חולה או שמא יש לו בן משפחה חולה. שקלו תמיד את העומד מולכם לכף זכות ונסו לעזור לחבריכם. במשך הזמן תראו שזה לא קשה, זה אפילו משמח לכם את הלב. שמרו תמיד על אופטימיות, על שמחת חיים, גם במצבים מאוד קשים.ותנו מעצמכם לחברה. זה נותן הרגשה מעולה. בברכת שנה טובה ובעיקר שנת בריאות לכולם ובברכת חג אסיף שמח ,מתגעגע ואוהב אתכם מאוד".

התלמידים מחזירים אהבה
אתר האינטרנט המושקע והעדכני של בית הספר "הנרי רונסון", הקדיש מקום של כבוד בעבור המורה לטכנולוגיה של בית הספר וליווה אותו במהלך כל התקופה.

צוות התלמידים והמורים המפעילים את האתר, העניקו לגולשים הזדמנותלאחל החלמה מהירה למורה וכמו כן דאגו עורכי האתר להעלות מאמרים ומכתבי הוקרה,אותם כתב המורה וכיוון בעיקר לתלמידיו, אותם הוא מעריך ואוהב והם במקביל, מחזירים אהבה לא פחות.

מביתו שבנס ציונה, לאחר שעבר בהצלחה את הניתוח וכשהוא נמצא בשלבי התאוששות, לא ויתר המורה לטכנולוגיה על שמירת הקשר ההדוק עם החברים מאשקלון.

דוד רצון מחובר לרשת האינטרנט וער למתרחש סביבו, בעיקר בזכות אתר בית הספר.

במכתב מרגש ששיגר אליהם לאחר הניתוח הוא כותב: "תודות לכל המגיבים המחממים את הלב, מעודדים ותומכים". מוסר דוד רצון ומוסיף "תודה לכל התלמידים, תלמידים בעבר, תלמידים בהווה ובעתיד. תודה לכל המורים והעובדים תודה לכל האנשים הטובים. מכם אני שואב את הכוח, בזכותכם אני רואה את האור. בזכותכם יש לי תקווה. אל תדאגו, עברתי אמנם ניתוח קצת מסוכן, אבל כעת אני בבית בשלבי התאוששות, עדיין כואב, עדיין מדמם, אבל עם המון שמחת חיים, אופטימיות ותקווה בלב".

אתר האינטרנט של בית הספר "אורט ע"ש נרי רונסון".

אותי לא ינצחו
בטרם יצא למסע הארוך והמייגע, בדרך להשתלת כבד חדש בגופו, האמין דוד רצון בכל לבו, כי האמונה חזקה יותר מכל דבר.
את התחושות דאג כמו תמיד המורה לטכנולוגיה להעלות על כתב, ובאחת ההזדמנויות אף כתב שיר אופטימי שכותרתו "אותי לא ינצחו".

"פוסע לעבר האור
האפלה רודפת מאחור
והחושך שחור משחור
מנסה להשיג, מנסה לעקור
והתקווה....התקווה כאילו נגוזה
כאילו לא היה זה זמן אביב
עם פריחה מלבלבת סביב
שלכת של סתיו מסביב
סתיו שעימי לא מטיב
והתקווה....התקווה כאילו נגוזה
עלה, ועוד עלה נושר, ועוד עלה,
ועוד עלה, ועוד עלה, ועוד עלה...
והפרח הולך ודועך....מתכלה
והייאוש הולך ועולה
והתקווה....התקווה כאילו נגוזה
רוצה לפרוח, ללבלב
לאהוב מהלב
רוצה עוד לצמוח
לטעת שורשים
והתקווה....התקווה כאילו נגוזה
אל נא תתנו לי לנבול
אל נא תתנו לי לדעוך
השקוני נא
הרווני נא
והחושך הולך ורודף
והשחור עוד מעט ותוקף
והאור נראה באופק
והתקווה....התקווה כאילו נגוזה
התקווה? התקווה נגוזה?
זה לא יתכן!
אני לא מוותר
אני לא מתפשר
לא, עדיין לא פורש
עדיין לא נוטש....
אני נלחם באופל
אני רץ לעבר האור
עוד מעט ואגיע
אלחם עד טיפת דמי האחרונה
אלחם בכל כוחי
אלחם כל עוד יש בי כוח
אלחם.....ואנצח
האפלה אותי לא תדביק
החושך ייסוג לאחור
ואני...אני עוד אראה את האור".