טרויה - עלייתה ונפילתה

מציאות חיי הלילה באשקלון שוב תופחת לנו בפנים. פאב ה"טרויה" שהפך בשנה וחצי האחרונות כאלטרנטיבה למתחם המרינה בעבור הבליינים המקומיים, סגר השבוע את שעריו.

הסיבה: אי הצדקה להפעלתו של הפאב, באיזור המדרחוב באשקלון.

אסף דיין, ממפוני גוש קטיף,תושב "ניסנית" לשעבר, שהחליט כאמור לפני כשנה וחצי ללכת על כל הקופה ולתת מענה ראוילמתחם המרינה, שהיה למקום הבילוי המועדף , עיצב בתחילת הדרך מועדון בעלאווירה פסטורלית עם גינה ושני ברים, הממוקמיםבבית ערבי ישן שעבר שיפוץ קוסמטי ללא היכר.

בהמשך, בחר דיין להפעיל ליינים מיוחדים במקום בהם: תצוגות אופנה, ערבי קריוקי, מופעי בנות והופעות אומנים מהשורה הראשונה שהגיעו לתת שואו לבליין המקומי.

עם הזמן, הפך מועדון הטרויה שם נרדף למועדון זמר מזרחי, אליו הגיעו חתך מסוים של אוכלוסיה, ההיפך הגמור מחזונו של דיין בתחילת הדרך.

צביקה אברהם. אומן אורח בליין מזרחית ב"טרויה".
הנסיונות החוזרים ונשנים להחייאתו של ה"טרויה" לא הצליחו בסופו של דבר להשאיר את הפאב בחיים. לאחר גסיסה מתקדמתבמשך החודשים האחרונים, שבתחילת השבוע החליט דיין לסגור את השערים ולנוס כל עוד נפשו בו.

ההשקעה הרבה שערך מידי כמה זמן הבעלים אסף דיין במקום, לא הצדיקה את עצמה. תושבים שגרים בסמוך לפאב, דאגו מידי ערב להתלונן בתחנת המשטרה על רעש איום הבוקע מהפאב, שמפר את שלוותם ואת מנוחתם באמצע הלילה.

"כמעט מידי ערב היו מגיעים אלי שוטרים, נותנים לי דו"ח ועוזבים את המקום. ככה, כמעט במשך כל התקופה מאז נפתח הפאב" מספר דיין וממשיך: "בצפי ההוצאות שלי, הכנסתי גם את הדו"חות, שהפכו להוצאה יומיומית, כל זמן שהפאב נפתח לקהל. זה היה פשוט בלתי נסבל".

בכדי למנוע את שלוותם של השכנים המתגוררים בסמוך לפאב, דאג דיין להשקיע סכומי כסף לא מבוטלים, על מנת לקרות את המקום ולאטום את המבנה בצורה אקוסטית. הכל, על מנתשמנוחתם של שכניו לא תפגם ובכדי למגר סופית את התופעה של ניידות משטרות המגיעות לפאב ומעניקות דו"חות.

מסתבר, שההשקעה של דיין באטימה האקוסטית המונעת רעשים, לא היוותה פתרון הולם, שכן השכנים עדיין התלוננו על רעשים באמצע הלילה, למרות שלדיין לא היה ספק שמדובר בתלונות שווא.

באחת מהופעות האומן האורח שהיו במקום, הגיעו שוטרים לפאב ובהפגנתיות ניתקו את זרם החשמל. היום ההוא, היה כנראה הקש ששבר את גב הגמל.

משאיות הובלה, העמיסו בתחילת השבוע על עצמן חלק ניכר מהציוד בפאב והשאירו את ה"טרויה" כעזובה נידחת.

אסף דיין, שהתבונן מהצד כיצד חלומו הולך ומתפרק לנגד עיניו, ניסה לשדר אוירה כרגיל למרות שפרצופו שידר עצבות אמיתית. "ניסיתי לעשות משהו אחר, לא הצלחתי. אני לא בוכה על חלב שנשפך, אני רק לא יודע מה אני הולך לעשות עם עצמי החל ממחר".

בכמה מסתכמת ההשקעה שלך בפאב?
"ההשקעה בפתיחת הפאב ומתיחות הפנים הרבות שערכתי בו, למען הבליינים, מסתכמות בלא מעט כסף. בעצם מדובר בהמון כסף".

אתה יכול לתרגם לנו את זה למספרים?
"אני יכול להעריך שהפסדתי בשנה וחצי, על פאב ה"טרויה" כ- 100 אלף דולר. שזה בערך שווי של בית. אתה יכול לתאר לך שבעקבות פאב ה"טרויה" הפסדתי את הבית של הילדים שלי".

ומה כעת?
"כעת אני מחפש רוכש שיקנה ממני את הציוד, שהוא לא מעט. מדובר בשולחנות, כסאות, ציוד מטבח, ציוד הגברה איכותי ועוד. מה הלאה? אני עדיין לא יודע, והכי מטריד אותי זה שאני לא יודע מה אני הולך לעשות מעתה בכל בוקר. זה הכי מטריד אותי עכשיו. לא הכסף שאיבדתי ולא הפרנסה. הכי מטריד אותי זה אי הידיעה מה אני הולך לעשות עם עצמי מעכשיו. אין לי שום כיוון כרגע, אבל אני מאמין שבקרוב אני אמצא פתרון".

אסף דיין וסהר רשף. הבעלים בתחילת דרכו של ה"טרויה".