יום עיון לכבוד יהדות גאורגיה נערך באוניברסיטת בר-אילן
אחד מיוזמי הערב ליהדות גאורגיה היה יו"ר עמותת יהודי גאורגיה, רו"ח שבתאי בירן מאשקלון, שהדגיש כי העלייה מגאורגיה הייתה ציונית ולא כלכלי
יום עיון לקהילת גאורגיה התקיים באוניברסיטת בר-אילן, בחסות מרכז דהאן לחקר מורשת יהדות ספרד וקהילות ישראל במזרח.
את הכנס פתח יו"ר ועדת ההיגוי של מרכז דהאן, חכ דר שמעון אוחיון.
ד"ר אוחיון שיבח את מארגני הכנס וסיפר על מאבקם של יהודי גאורגיה לעלות לישראל לאורך השנים: "כבר ב- 1914 היו בארץ 500 עולים מגאורגיה שהתגוררו בירושלים, בשכונה שזכתה לשם הג'ורג'ים. ב- 1916 החליטו לספור את שמונה הקהילות הגדולות בירושלים, בניהם את קהילת הגאורגים וב- 1929 מגיע גל עליה נוסף מגאורגיה בחסות הברון רוטשילד לפיתוח החקלאות ותעשיית הבשמים.
"גם כאשר מצבם של היהודים הגאורגים היה קשה והם זכו ליחס נוקשה מהשלטונות הסובייטים, הם לא נשברו. ב- 1969 הם מחליטים לפנות לוועדה לזכויות האדם באו"ם שתפעל להתיר את עלייתם לישראל. המאבק שלהם ריגש רבים ועמד בראש המאבק של ממשלת גולדה מאיר מול הסובייטים. המאבק הצליח כך שבשנת 1993 מספר היהודים שהתגוררו בגאורגיה עמד על 14,000 אלף בלבד".
רקטור האוניברסיטה, פרופ חיים טייטלבאום, ציין את פעילות מרכז דהאן ומנה את מספר ימי עיון שערך מרכז דהאן לקהילות התפוצה: "בזכות מרכז דהאן ע"ש אהרון ורחל דהאן, שתרמו כה רבות לבר-אילן, התקיימו ימי עיון לקהילות תימן, עירק, אלג'יר, הונגריה, מרוקו, איטליה, אמריקה הלטינית, לבנון, צרפת, ספרד ואתיופיה. אני מציע היום כי את הכנס הבא של מרכז דהאן נקיים בפארק האחדות ע"ש דהאן שיזמין את כל קהילות ישראל שקיימנו עבורם ימי עיון וכך נוכל לקיים יום עיון בסימן 'שבת אחים גם יחד' "
יו"ר הוועדה הציבורית של מרכז דהאן, אלמ במיל', עוד רמי בובליל: "הקהילה הגאורגית היא קהילה יהודית עתיקת יומין. יש האומרים כי ראשיתה היא מרכז ימי חורבן בית המקדש הראשון. מאות שנים לאחר מכן, מרקו פולו ביקר בגאורגיה וסיפר כי יהודים יושבים שם, אך מספרם אינו רב". בהמשך דבריו הודה בובליל למייסדי המרכז, בני הזוג דהאן. "מרכז דהאן נוסד בשנת 1999 ע"י אהרון ורחל דהאן שהבינו כי הדרך לשמירת זהותם, ותרבות המזרח ותרבות קהילות ישראל בכלל, היא בשלושה מישורים. הראשון הוא המישור האקדמי, השני המישור החינוכי והשלישי המישור הציבורי".
יו"ר עמותת יהודי גאורגיה, רו"ח שבתאי בירן הדגיש כי העלייה מגאורגיה הייתה ציונית ולא כלכלית: "לאחר שסיימתי את לימודי בבר-אילן בחשבונאות וכלכלה, החלטתי יחד עם שניים מחברי על הקמת ארגון שיפעל למען יהודי גיאורגיה. הייתה זו קהילה מבוססת שנשמעה לראשי הקהילה והחליטה לעלות לארץ מתוך אהבת ישראל. גם בזמן המלחמה הקרה, כאשר שירותי הביטחון הסובייטים הקשו על יציאתם, משפחות יהודיות מסרו לשגריר ההולנדי מכתב, אותו ביקשו להעביר לשגריר הישראלי באו"ם. ב- 1970 מאבקם נמשך ו- 18 משפחות יהודיות פנו לנציג הישראלי באו"ם שיפעל למען שחרורם מגאורגיה. הייתה זו נקודת מפנה שאפשרה מאוחר יותר את עלייתם של 1.5 מיליון יהודים מברה"מ".
רוצים לקבל את החדשות הכי חמות לפני כולם? הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של אשקלון ניוז וקבלו את כל העדכונים ראשונים!
תגובות