התזמורת האנדלוסית אשקלון ערכה מחווה לסמי אלמגריבי

בהיכל התרבות אשקלון התקיים מופע מחווה לסמי אלמגריבי ז"ל של התזמורת האנדלוסית אשקלון.

בקונצרט המיוחד תחת השם "עומרי מא ננסאכ" ("לעד לא אשכחך") שרה ליז ממן, נכדתו של סמי אלמגריבי משיריו של סבה ובכך הגשימה חלום ילדות ישן.

על הקונצרט ניצח בהופעת בכורה מאיר בריסקמן, והשתתפו בו הסולן הראשי של התזמורת, אמיל זריהן, יחד עם סולן הבית הצעיר והמבטיח בנימין בוזגלו ולצדם הסולן אלברט גיגי, מתלמידיו הטובים של אלמגריבי.

רפרטואר הקונצרט התבסס על שירים ולהיטים שביצע סמי ברבות השנים: "אנא לכאווי", "שאלוני נאש" וכמובן הלהיט המוכר "עומרי מא ננסאכ יא מאמא".

בערב נכחו ראש העיר אשקלון, בני וקנין, מ"מ ראש העיר, שלמה כהן ותושבים רבים שבאו להצדיע לאחד מגדול הזמרים של יהדות מרוקו.

ראש העיר, וקנין: "שמחתי להשתתף בערב המרגש שהתקיים בהיכל התרבות אשקלון כמחווה לאחד מגדולי הפייטנים והסולנים של יהדות מרוקו. אני מודה לבורא עולם שזכיתי לסייע בהקמת התזמורת האנדלוסית אשקלון. מאז שהייתי ילד קטן יכולתי רק לדמיין על מפגש עם סאמי אלמגריבי ומעולם לא חשבתי שיבוא יום ואפגוש אותו. למזלי, יצא לי להכיר אותו בפעם הראשונה שהוא עלה לארץ והחלטנו להקים את המרכז לפיוט ושירה ביחד עם אמיל זריהן. מאז המרכז לפיוט ושירה קיים 22 שנים, סמי היה המורה ולימד מאות פייטנים וחזנים בעיר אשקלון, הוא הלחין שירים רבים ושיריו נשמעו בארץ ובעולם. הוא היה גאון מוזיקלי הוא היה כותב תווים לשירה. לסמי אלמגריבי יש בני משפחה באשקלון שממשכים ומשמרים את העולם העשיר של המוזיקה שהשאיר אחריו".

סמי אלמגריבי (סלומון שלמה אמזלג, 1922-2008), זמר, חזן ומלחין יהודי מרוקאי היה אחד ממבצעיה הנערצים ביותר של המוסיקה המסורתית הפופולארית המרוקנית ושל חזנות יהודי מרוקו באמצע ובמחצית השנייה של המאה ה-20.

אלמגריבי היה מוערך גם בקרב השכבה הגבוהה ביותר של אצולת מרוקו כאשר הוזמן לנגן בפני מלכי מרוקו מוחמד החמישי וחסן השני שהעריכו אותו במיוחד.

אלמגריבי הופיע בישראל לראשונה בשנת 1962 בבנייני האומה בירושלים. ובהמשך שימש במשך מספר שנים כמנהל הפדגוגי של המרכז "לפיוט ושירה תקוותנו" באשדוד וניצח על תזמורת המרכז.

התזמורת האנדלוסית הים-תיכונית אשקלון מיצבה את עצמה כבית אמנותי איכותי לפיתוח והאדרת המוסיקה והמורשת האנדלוסית הקלאסית ולמוסיקה מן העולם.

רב הנגנים מנגנים מתוך תווים, בכלים קלאסיים מערביים כמו כינור, ויולה, צ'לו וקונטרה בס ואבוב ולצדם הרכב מוסיקלי אנדלוסי מסורתי שנגניו מנגנים בכלים הקלאסיים המזרחיים עוד, קמנז'ה (כינור ברך) , קאנון, נאי, דרבוקה וטאר, אלו מנגנים ללא תווים, מתוך תרגול זיכרון וכישרון רב.

מקום מושבה של התזמורת בעיר אשקלון , היא נתמכת ע"י משרד התרבות, עיריית אשקלון והמכללה האקדמית אשקלון.