שוטר מג"ב מאשקלון הורשע בשוד ותקיפת סודני

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע בשבוע שעבר שוטר מג"ב לשעבר מאשקלון בחטיפת ותקיפת עובד סודני מחוץ לאילת.

שוטר מג"ב נוסף מאשדוד, שנהג ברכב בעת התקרית, הואשם גם הוא במעורבות בתקיפה, אך זוכה מחמת הספק.

מכתב האישום עולה כי בדצמבר 2009, ערכו השניים, מפקד סיור מאשקלון ושוטר מג"ב שהיה כפוף לו מאשדוד, סיור באילת במסגרת תפקידם.

במהלך הסיור עיכבו נתין סודני שעבד באותה עת במלון מרידיאן באילת, והורו לו להזדהות.

כאשר הציג בפניהם הסודני את אשרת השהייה שלו, לקח ממנו מפקד הסיור את התעודה והשניים הורו לסודני להתלוות אליהם.

אלא שאז, לפי כתב התביעה, הובילו השניים את הסודני למבנה נטוש, מחוץ לעיר, בהרי אילת, שם הורה לו מפקד הסיור לרוקן את כיסיו.

הסודני הושיט לעבר המפקד את ארנקו, וזה לקח משם 700 שקלים.

לטענתו של הסודני, כאשר ביקש לקבל את כספו בחזרה, אמר לו השוטר ש"הם החוק" וש"ישלחו אותו חזרה לסודן".

עוד טען הסודני כי כשלקח את ארנקו ממפקד הסיור, השוטר הנוסף, שעמד מאחוריו, דחף אותו והפיל אותו אל הקרקע.

לאחר מכן, הוציא מפקד הסיור פנס משטרתי מהרכב וחבט ברגלו של הסודני, והשוטר בעט בו בעודו שוכב על הרצפה.

השניים נמלטו מהמקום והותירו את הסודני כשהוא חבול ופצוע. לאחר זמן מה, הצליח הסודני לעשות את הדרך למלון בו עבד, ופונה לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.

שני שוטרי מג"ב לא כפרו בעובדה שעצרו את הסודני והסיעו אותו למבנה נטוש, אך לטענתם, הם עשו זאת כדי לבצע על הסודני חיפוש גופני באזורים מוצנעים.

עוד הוסיפו כי ברגע שהגיעו למקום, הסודני ברח, כאשר כספו נותר מאחור.

סנגורם של השניים אף ציין שהחבלות שעל גופו של הסודני נגרמו מנפילה ולא ממכות שקיבל.

מנגד, נציגת המחלקה לחקירת שוטרים ציינה שלשניים לא הייתה סמכות לעצור או לעכב את החשוד. לטענתה, גם גרסאותיהם בעניין זה השתנו מספר פעמים.

בשבוע שעבר, כאמור, הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את שוטר מג"ב לשעבר בעבירות של חטיפה, גניבה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ושימוש לרעה בכוח המשרה. טרם נקבע עונשו של השוטר לשעבר, והוחלט כי בנובמבר הקרוב ידון בית המשפט בנושא גזר הדין.

השופט אליהו ביתן קיבל את גרסתו של העובד הזר וקבע שהיא "משתלבת בהתרחשויות ונתמכת בראיות שאינן שנויות במחלוקת ובעדותיהם של עדים שאינם נוגעים בדבר". השופט ציין בפסק הדין כי השוטרים לבשו מדי משטרה ונסעו ברכב משטרתי כשברשותם נשק. לכן, הוראתו של מפקד הסיור לנתין הסודני לעלות לרכב "נחזתה בעיניו, בצדק, כהוראה חוקית שאין לו ברירה אלא לקיימה. ומשלא הייתה כזו, יש לקבוע שהיא הייתה בבחינת תרמית שהניעה את המתלונן ללכת מהמקום שבו היה".

עוד הדגיש השופט בפסק דינו כי "אין פירוש הדבר שכל אימת ששוטר מעכב אזרח או עוצר אותו שלא כדין, והדבר כרוך בהליכת האזרח מהמקום בו היה, הוא מבצע עבירת חטיפה. הדבר תלוי בנסיבות כל מקרה".

השוטר הנוסף, תושב אשדוד, שהיה נהג הרכב המשטרתי, זוכה מחמת הספק. לפי קביעת השופט, נותר ספק סביר בשאלת מודעותו לכוונותיו של מפקד הסיור.