נפרדים מסמ"ר נתנאל מושיאשוילי ז"ל

מאות בני אדם ליוו בשישי בצהריים, את סמ"ר נתנאל מושיאשוילי, לוחם גולני שנהרג בשישי לפנות בוקר בתקרית הירי בגבול רצועת עזה.

נתנאל מושיאשוילי ז"להובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין באשקלון.

מושיאשוילי למד עד גיל 16 בישיבה חרדית, ובגיל 17 עבר למקיף ב' הדתי-לאומי וסיים את הבגרויות בממוצע 95.

תחילה שאף להתגייס לגבעתי, אולם אביו יעקב, כיום איש שב"ס, לחץ עליו ללכת בדרכו ולהתגייס לגולני וכך היה.

בעוד שמונה חודשים הוא היה אמור להשתחרר משירות סדיר.

"אני מאמין שהקב"ה הוא שהורה לבני להיות גיבור ישראל ולהציל את אזרחי ישראל וחבריו", ספד האב יעקב בהלוויה.

"אשתי וילדיי היקרים, קרובי משפחה וחברים, אני מתפלל לבורא עולם שזו באמת תהיה טיפת הדם האחרונה שמוציא האויב מעמנו.

נתי, אני מבקש ממך לעמוד מול בורא עולם ולהגיד לו שאבא שלך חינך אותך לתת עבור האחר, תגיד לו שאת נפשך נתת בשביל עם ישראל, אבל תגיד לו 'מספיק לקחת מעם ישראל'".

דודו אבי מושיאשוילי, היה הראשון לקבל את הבשורה המרה. "נתנאל היה ילד מיוחד, בכל מה שהוא עשה הוא היה מצטיין. בישיבה הוא היה עילוי, עד שהוא החליט שהוא רוצה לשנות כיוון וללכת לצבא", סיפר. "הוא היה פייטר בכל רמ"ח איבריו. גם בצבא הוא קידש שם שמיים והתקשר אליי ואמר לי: 'אנחנו לא מפספסים תפילות בין האימונים'".

מושיאשוילי אמור היה לצאת ביום ראשון לחופשת עבודה מיוחדת במוסך של הדוד.

בחמישי בערב שוחחו השניים לאחרונה. "הוא היה הראשון בכל דבר ואני מאמין שגם בתקרית הזאת הוא לא נשאר מאחור", אמר הדוד.

"ביום שני צריכה להיות הבת מצווה של אחותו וגיסתי סידרה לו נופש לסוף השבוע באילת יחד עם החברה. הוא לא יזכה להיות בשניהם. זה שהוא נהרג ביום שישי רק מעיד עד כמה גדול הוא היה. בגבורה שלו נתנאל מנע פיגוע גדול בערב שבת והציל את שני החברים שהיו לידו. הוא חירף את נפשו ואני מאמין שהוא הציל הרבה נפשות".

יוני ביטון, המדריך של מושיאשוילי בפרויקט מעגלים להכוונה לצבא ולחיים, סיפר שלכולם היה ברור שנתי יהיה לוחם.

"הוא אף פעם לא ניסה לעקוץ או לנצנץ בצבא, זה נתי שאיבדנו", סיפר ביטון. "הדבר המרכזי אצלו הוא תחושת השליחות. יש משפט שאומר 'אין בריאה שעומדת במחיצתם של קדושים', וזה נכון לגבי נתי. גם אם היינו יכולים להגיד לו עכשיו 'בוא תחזור אחורה ותברח, תיעלם, כדי שלא תמות', הוא לא היה מצטער לעולם על הרגע הזה שהוא הלך והוא היה עושה זאת שוב".

בספר המחלקה של מושיאשוילי כתבו החברים על בחור שקט ומופנם, שהתחזק אחרי שיצא לקורס חובשים. "היית איתנו בהתחלה שבוז וחסר ביטחון, ופוף, יצאת לקורס חובשים" נכתב. "יצאת וחזרת שפיץ, את כולם העפת. תישאר כמו שאתה אח יקר, תעשה סיבוב, תביא לחבר'ה משקה קר".

עידן יוסף, שעבר טירונות עם מושיאשוילי, סיפר שההרוג היה זה שמחזק את כל הפלוגה בכל פעם שחייל נהרג.

"היה לו חיוך שובה לב, גם ברגעים הכי קשים. תמיד היה אומר 'יחד נעבור את זה כולנו'. הוא היה תותח, חובש סופר מקצועי, לא מעגל פינות ותמיד נכון לעזור", שיתף יוסף.

"הנתינה שלו באה מהלב באופן טבעי. אנחנו לא מעכלים שהוא איננו. בכל פעם שנתי היה פורץ בצחוק האף שלו היה הופך אדום, וכל הפלוגה הייתה נקרעת מצחוק עד דמעות. הוא היה הרוח החיה בינינו עד שעזב ליחידה אחרת. אבל גם אז, תמיד כשהוא היה בא לבקר, כולם היו מחייכים לקראתו. הוא היה אהוב על כולנו ומאוד יחסר, עד השמיים".

מושיאשוילי הקפיד להגיע מתי שרק היה יכול לבית הספר שבו למד.

"אנחנו המומים. לא מזמן הוא ביקר בבית הספר כדי להראות לנו איך הוא גדל ושומר עלינו. הוא באמת שמר על הבית לא רק מבחינת הביטוי של המשפט", סיפר יעקב שטרן, המחנך של נתנאל בכיתות י"א-י"ב.

"המשפט הזה מקבל חיזוק, בעיקר כשאנחנו גרים באשקלון ותחת איום כל הזמן. ניתן לומר שהוא ממש הוא היה מסתכל אחורה ורואה את אורות אשקלון. הוא הגיע ממסגרת חרדית וזה היה עלול ליצור אצלו משבר, אבל היה לו רצון חזק והוא אכן השלים הכול".

"מבחינה חברתית הוא היה מקובל מאוד", המשיך שטרן.

"בטיול השנתי האחרון לאילת כל הכיתה ישבה ביחד ודנה על מדינת ישראל בלילות בלובי במקום ללכת ולעשות שטויות כמו רוב בני הנוער בטיולים האלה. הם דנו בנושאים ערכיים של אהבת הארץ ונתנאל היה חלק מחבורה של אנשים חזקים ביותר".

"גם בבית ספר הוא תמיד היה בן אדם שמוביל", ספדה למושיאשוילי ידידתו, רוית מזל. "הוא כל הזמן אהב לבלות עם החברים, תמיד תמך ונתן מעצמו לטובת אחרים. ידענו תמיד שאפשר לסמוך עליו. הוא הקריב את עצמו בשביל כולם".

"נתנאל הקפיד להגיע בכל שנה ליום הזיכרון לחללי צה"ל. עכשיו הוא הפך לחלק מהזיכרון. אני לא מאמינה שצריך לדבר עליו בלשון עבר". כך אמרה הבוקר (יום ו') שרה למס-זינגר, מנהלת מקיף ב' באשקלון בו למד סמ"ר נתנאל מושיאשוילי ז"ל.

מושיאשוילי הותיר אחריו 5 אחים, אב ואם ומאות חברים המומים וכואבים, שכבר ערכו לכבודו סרטון פרידה מרגש במיוחד. יהי זכרו ברוך!