טור אישי בראש שלי

"יומני היקר שלום.
היום יום שישי, רגע לפני הקידוש ושוב אני מאושר. הנדנדה במצבי הרוח שלי זהה לנדנה ביכולת של הפועל אשקלון העונה. פעם שמח -פעם עצוב. היום, ניצחנו את בני לוד בתוצאה 0-4והשחקנים שליהוכיחו בצורה חד-משמעית שהם שחקנים טובים ואפילו מעולים.

אינני אומר את הדברים האלה רק בגלל ניצחון זה או אחר. הפועל אשקלון של השנה מציגה כדורגל טוב, מניעה את הכדור, רצה להתקפה, ומגיעה להמון הזדמנויות מול שערי היריבות.

אם זאת מדוע עדיין הקבוצה ממוקמת רק נקודה מעל הקו האדום? מדוע הפועל אשקלון לא קבוצה עקבית? במשחקי החוץ היא משחקת כדורגל פחדני, חסר סבלנות וחסר גאווה. תסמינים אלה מאפיינים בעיקר קבוצות חדשות וקבוצות צעירות- הפועל אשקלון היא כנראה השילוב של שני הדברים.

"קבוצה טובה לא נמדדת רק ביכולות השחקנים שלה אלא בעיקר בזכות יכולת החיבור של אותם שחקנים" נזכרתי היום שמישהו אמר לי את זה פעם, עו"ד אחד שמבין.

מבט קטן במאזן הבית של קבוצות הליגה הלאומית ממקם את הפועל אשקלון במקום ה-4 עם 21 נקודות. אבל במבט במאזן החוץ מראה כי אותה קבוצה ממוקמת במקום האחרון עם 8 נקודות בלבד. אין מדובר בפערי קסם ביכולת, אלה במחסום מנטאלי שמונע מהקבוצה להתקדם זו העונה השנייהברציפות.

הרי קבוצה יותר מנוסה לא הייתה מפספסת כל כך הרבה נקודות בדקות האחרונות או במשחקים גמורים כמו ה:2-2 נגד 9 שחקני רמת השרון.

איפה הפועל אשקלון הייתה היום עם יותר ניסיון ויותר גאווה? את זה אני לא אוכל לדעת אבלאמשיך לברר. הרי קבוצה טובה לא נמדדת רק ביכולות השחקנים שלה אלא בעיקר בזכות יכולת החיבור של אותם שחקנים ובהפועל אשקלון של העונה רואים ניצנים של פירות, פירות שיכולים להבשיל אם רק ניתן להם להישאר על העץ הזה שנקרא "הפועל אשקלון". חג שמח ושבת שלום.