כלכלה לכולם

כנס מרחב לצמיחה כלכלית בערים נפתח במכללת אשקלון בהשתתפות מאות ובהם ראשי ערים חברי כנסת שרים כלכלנים מהארץ ומחול ראש העיר אשקלון בני וקנין יוזם הכנס אמר כי כנס כזה באשקלון הוא חשוב ויש מה ללמוד ממה שקורה בעיר.

הכנס נועד כדי לקדם את כלכלת ישראל ולפתח את עריה, הכנס ישים דגש על הקשר החיוני שבין תכנון העיר ופיתוח כלכלי מקומי (LED).

בכנס יוצגו היתרונות הטבעיים של העיר כמנוע כלכלי, יובהרו הליקויים במדיניות ובתכנון היוצרים מחסומים לפיתוח כלכלי, ויוצגו כלים לפתרונם.

מרכיב מרכזי בהשגת איכות חיים הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי בר-קיימא ונגיש לכל. בעולם כיום, הדיון המקצועי בפיתוח כלכלי מקומי מתמקד בערים.

בניגוד לתפיסה ששגשוג כלכלי הינו סוגיה לאומית או אזורית, מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים לצמיחה כלכלית. לכן כיום ישנה תמימות דעים שמדיניות שגשוג כלכלי שלא מתמקדת בערים תתקשה מאוד להצליח.

הגשמת חזון, ישראל משגשגת עם איכות חיים גבוהה עבור כל תושביה, תלויה בהכרה בתפקידן החיוני של הערים בכלכלה ומינוף תפקיד זה למען הצלחה כלכלית בת-קיימא.

"לפעמים אני חוזר פסיכי מצורת הניהול והטיפול של הפקידים בירושלים", פתח ואמר ראש עיירית אשקלון, בני וקנין בכנס "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית" הנערך במכללת אשקלון.

"המדינה עושה טעויות חמורות בצורת הניהול שלה. הסיבה לכך היא כי השרים והפוליטיקאים רוצים לשמור בידם את הכוח מבלי לראות את הנושא לנגד עיניהם. יש שרים שממש פוגעים בביצוע המטרות של הרשויות המקומיות כי הם רוצים לשמור את הכוח בידם".

וקנין ציין מספר דוגמאות ובמרכזן את תוכנית ההתחדשות למתחם שכונת מגדל באשקלון, השכונה עליה נבנתה העיר. "המינהל הוא אחד הגורמים המעכבים בפיתוח השכונה", אמר וקנין, "קיים חשש שהמינהל יהיה אחד הבלמים לביצוע תוכניות של התחדשות עירונית".

"האחריות בסופו של דבר היא של הרשות המקומית. המינהל, אמנם, צריך לקבוע כללים ולפקח אבל לא להתערב יתר על המידה בסמוכיות השלטון המקומי. הרשויות המקומיות יכולות לטפל בדיור להשכרה", המשיך וקנין, "פשוט לא רוצים לתת לנו. אני לא חושב שלעמיגור יש יותר אמצעים מאשר העירייה שמחזיקה בידה את כל הנתונים על תושביה".

את הכנס שעסק בנושא הרשות המקומית כמובילה בתכניות לפיתוח כלכלי, הנחה דוד מילגרום מנכ"ל בסס"ח (החברה הישראלית לביטוח אשראי).

מילגרום ביקר את מדיניות הממשלות לדורותיהן שהחליטו על הקמת ישובים חדשים לא כדי לספק את צרכי הדיור, אלא כדי לקדם יעדים לאומיים, כשמירת גבולות והרחבתם.

"תמים לחשוב שמצפים וישובים פה ושם יכולים לשמור על הקרקע. מי שיסתכל בתצ"א אלו נקודות כל כך קטנות. זה מה שיבלום פלישה לקרקעות? יש לממשלה כלים אפטיקיבים למנוע השתלטות לא חוקית על קרקע. המטרה הוחמצה וגמרה לנזקים רבים כמו הוצאות כלכליות רבות בתשתיות ואחר כך בהריסת אותם ישובים שלא עמדו במשימה לקביעת גבולות", ציין מילגרום.

מנהלת אגף פרוגרמות במשרד השיכון, צביה אפרתי, הסכימה עם חלק מהדוברים. "הממשלה לצערי לא יודעת לעבוד לרוחב. אם אנחנו צריכים לבצע פעולה הכוללת שילוב זרועות עם כמה משרדים, בקןשי בקושי מצליחים לבצע את זה. אני תמיד אומרת צריך לחשוב על המחר, אבל לממשלה קשה לבצע".

בנושא קידום פרויקטים של התחדשות עירונית העירה אפרתי כי מדובר בתהליכים ארוכי טווח שצריכים להיעשות במקביל עם כלים נוספים השממשלה נוקטת בהם.

"פרויקטים לפינוי בינוי, הם לא פרויקטים שנעשים בהינף יד, אלא מחייבים תהליכי עבודה קשים ומורכבים וישומם לוקח יותר זמן. לבוא ולומר שהמשלה צריכה לעסוק בעיקר בקידום פרויקטים כאלה כדי לענות לביקושים, זה לא נכון.משמעות גישה זו היא שמחירי הדיור יעלו בלי גבול. הפתרון הוא בסינטזה שבין הדברים".